אנליזה של מחקרי ה-CAPRIE וה-CURE מזהה תתי קבוצות שלהם הטיפול בקלופידוגרל יעיל במיוחד (Archives of Internal Medicine )

בסקירה המוצגת ב-Archives of Internal Medicine מנתחים המחברים את תוצאות המחקרים הגדולים האחרונים שבחנו את הקלופידוגרל (פלויקס – Plavix ) באוכלוסיות יעד שונות. המחקרים שנכללו באנליזה כללו את ה”קפרי” (Clopidogrel vs Aspirin in Patients at Risk of Ischemic Events – CAPRIE ) ואת ה”קיור” (Clopidogrel in Unstable Angina to Prevent Recurrent Events -CURE) .

המסקנות העיקריות של האנליזה הן:


  • תת קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה בשני המחקרים הללו הגיבו בצורה טובה יותר לטיפול בפלויקס, בהשוואה לאוכלוסיות האחרות שהשתתפו במחקר.

  • בקבוצות בסיכון גבוה בשני מחקרים אלה יש לצפות להטבה ושיפור קליני גבוהים יותר מאשר קבוצות אחרות בהשוואה לאספירין.

  • במחקר ה-CAPRIE בלטה במיוחד קבוצת החולים עם היסטוריה של ניתוח מעקפים (CABG ) : ירידת סיכון יחסית של כ-29% לאירועים ואישפוזים חוזרים בהשוואה לטיפול באספירין. זוהי ירידה יחסית בסיכון הגבוהה מזו שנמצאה לכלל המשתתפים במחקר. קבוצות נוספות שנמצאה בהן תועלת מעל הממוצע היו חולי סוכרת, עם הסיטוריה של אירועים איסכמיים, וחולים עם היפרכולסטרולמיה.

  • במחקר ה-CURE מתוך כלל הקבוצה שסבלה מ- nonST-elevation acute coronary syndrome תת הקבוצה שעברה צינתור, ונקראה במחקר קבוצת ה-PCI-CURE , אשר טופלה בפלביקס ואספירין, שיעור הירידה בסיכון היחסי  לאירועים חוזרים היה לתקופה של החודש הראשון שלאחר הצינתור היה 30%, ולתקופת מעקב של עד שנה, הירידה בסיכון היחסי הייתה 31% . מאידך, כמעט ולא היה הבדל בשיעור הדימומים, כך שהמחברים טוענים שיחס התועלת/סיכון של השימוש בפלביקס בשילוב עם אספירין בקבוצה זו, בהשוואה לשימוש באספירין בלבד – הוא ברור ומובהק.

החוקרים מסכמים כי יש חשיבות רבה לביצוע ניתוחי תת קבוצות לצורך זיהוי המטופלים שעבורם טיפול משולב של פלויקס יהיה אפקטיבי ומשמעותי יותר לצורך קבלת ההחלטה הטיפולית, אשר צריכה לשקלל גם את הסיכונים (לדימום) ואת העלות הכלכלית.

Arch Intern Med. 2004;164:2106-2110.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן