על הקשר בין מתן עירוי דם לבין התוצאות הקליניות בחולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטיים (JAMA)

עד כה, לא ידוע האם מתן עירוי דם לחולים אנמיים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים קשור לשיפור שיעור ההישרדות של החולים.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק האם קיים קשר בין מתן עירוי דם לבין שיעור התמותה בקרב חולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים שפיתחו דימום ו/או אנמיה במהלך שהייתם בבית החולים.

במחקר נותח מידע אודות 24,112 נבדקים במסגרת 3 מחקרים בינלאומיים שנערכו בחולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים. החולים חולקו לקבוצות בהתאם לקבלה או לאי-קבלה של עירוי דם במהלך אישפוזם. במחקר נבדק הקשר בין מתן עירוי דם לבין התוצאה הקלינית. מדד התוצאה העיקרי היה שיעור התמותה כעברו 30 ימים.

2,401 (10.0%) מהחולים קיבלו לפחות עירוי דם אחד במהלך אישפוזם. החולים שקיבלו עירוי דם היו מבוגרים יותר וסבלו ממצבים קו-מורבידיים רבים יותר בעת ההגעה לבית החולים, ובנוסף נמצאו בהם שיעורים גבוהים משמעותית של תמותה כעבור 30 ימים (8.00% לעומת 3.08%, P<.001), של התקפי לב (25.16% לעומת 8.16%, P<.001), ושל תמותה ביחס להתקפי לב (29.24% לעומת 10.02%, P<.001)בהשוואה לחולים שלא קיבלו עירוי דם.

שימוש ב-Cox proportional hazards modeling הראה כי מתן עירוי דם קשור לסיכון מוגבר לתמותה כעבור 30 ימים (ערך HR מותאם, 3.94; 95%CI, 3.26-4.75) לתמותה כעבור 30 ימים ביחס להתקפי לב  (HR, 2.92; 95% CI, 2.55-3.35). באנליזת שכללה פרוצדורות וארועים של דימום, נמצא מתן העירוי קשור לנטיה כלפי שיעור תמותה מוגבר. הסבירות הצפויה לתמותה כעבור 30 ימים היתה גבוהה יותר במתן עירוי.

מתן עיורי דם בסינדרומים קורונרים אקוטיים נמצא קשור לשיעור תמותה גבוה יותר, וקשר זה נשמר לאחר התאמה לגורמים חזאים אחרים ולתיזמון הארועים. בהנתן מגבלות האנליזה שבוצעה למידע שנאסף במחקרים קליניים, מסבירים החוקרים, ישנו צורך בביצוע מחקר אקראי שיפתור את בעית השונות בין תוצאות המחקר הנוכחי לבין תוצאות מחקרים תצפיתיים אחרים. החוקרים ממליצים על נקיטת זהירות בנוגע לשימוש השגרתי במתן עירויי דם בחולים יציבים עם מחלת לב איסכמית.

JAMA. 2004;292:1555-1562.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן