אולטראסאונד המבוצע ידנית משפר את הבדיקה הקרדיווסקולרית הנעשית לצד מיטת החולה (Chest)

דיווח שפורסם לאחרונה מוצא כי הדמיה קרדיווסקולרית הנעשית בזמן אמת באמצעות אולטראסאונד המובצע באופן ידני (HCU) משפרת את הבדיקה הפיזית של חולים הסובלים ממחלה קרדיווסקולרית.

החוקרים מסבירים כי ה-HCU הוא מכשיר קל המופעל על-ידי בטריה, וגודלו בערך כגודל של מחשב נייד. מחקרים הראו כי בדיקת אולטראסאונד קצרה המבוצעת על-ידי קרדיולוג יכולה להעלות את דיוק האבחנה כמעט ב-40%.

החוקרים סקרו 42 מאמרים שעוסקים בהערכת השימוש הקליני במכשירי ה-HCU בסיוע לרופאים באיבחון מחלות קרדיווסקולריות.

החוקרים מדווחים כי הדיוק באבחנה גדל הן בקרב קרדיולוגים והן בקרב רופאים אחרים כאשר הם הוסיפו בדיקת אולטראסאונד קצרה של הלב לבדיקה הרפואית השגרתית של החולים.

החוקרים מציינים כי ה-HCU שימושי בעיקר בגילוי תיפקוד לקוי גלובלי של החדר השמאלי, אך עלול להיות פחות ערכי בקרב מפעילים פחות מנוסית באיבחון segmental wall motion abnormalities, תיפקוד לקוי של החדר הימני ופגיעות במסתמים.

החוקרים מציינים כי ה-HCU מתאים במיוחד ל-3 שימושים: רפואת חירום ורפואה קריטית, ביצוע סריקה באוכלוסיה ושימוש באזורים מרוחקים.

מומחיות המשתמש חשובה גם כן. החוקרים מסבירים כי האגודה האמריקאית לאקו-קרדיוגרפיה והקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה/ארגון הלב האמריקאי ממליצים על הכשרה מינימלית ברמה 2 באקו-קרדיוגרפיה (המוגדרת בביצוע 150 בדיקות ו-300 בדיקות תחת פיקוח לכל הפחות) בכדי לאשר את השימוש במכשיור ה-HCU כהרחבה של הבדיקה הרפואית.

החוקרים מסכמים כי השימוש במכשיר ה-HCU עשוי לחסוך בזמן ובעלויות שכן הרופא יוכל להורות על ביצוע בדיקות נוספות באופן ספציפי יותר בהתבסס על ממצאי הבדיקה של החולה, ולכן למכשיר ה-HCU פוטנציאל לסייע בקידום מתן שירותי רפואה טובים יותר ויעילים יותר.

Chest 2004;126:693-701

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן