אקופונקטורה חשמלית למניעת בחילות והקאות לאחר ניתוח (Anesth Analg)

ממחקר חדש עולה שאלקטרו-אקופונקטורה יעילה יותר מאשר ondansetron למניעה של בחילות והקאות לאחר ניתוחי שד.

במחקר השתתפו 75 נשים שעמדו לעבור ניתוח שד גדול תחת הרדמה מלאה. חלק מהחולות עברו טיפול באלקטרו-אקופונקטורה אקטיבית, אחרות טופלו ב- ondansetron IV במינון 4 מ”ג וקבוצה נוספת עברה טיפול-דמה בו חוברו לנשים אלקטרודות אך לא ניתן הגירוי החשמלי (פלצבו).

בטיפול באלקטרו-אקופונקטורה הועבר זרם חשמלי קטן לעור בנקודה פרוקסימלית לשורש כף היד. החוקרים ציינו שבשיטה זו מוגבר האפקט של האקופונקטורה המסורתית.

החוקרים דיווחו שהן לאחר שעתיים והן לאחר 24 שעות נצפתה תגובה מלאה (ללא בחילות או הקאות וללא צורך בתכשירים סותרי בחילה) בשכיחות גבוהה יותר בקרב שתי הקבוצות שעברו התערבות בהשוואה לקבוצת הפלצבו. לאחר שעתיים שיעורי התגובה המלאה היו 77% באלקטרו-אקופונקטורה, 64% בטיפול התרופתי ו-42% בקבוצת הפלצבו. ולאחר 24 שעות שיעור התגובה עמד על 73%, 52% ו-38% בהתאמה (ההבדל מובהק סטטיסטית).

בנוסף, מצאו החוקרים שהשכיחות והחומרה של הבחילות היו נמוכות יותר בקרב החולות שטופלו באלקטרו-אקופונקטורה (19%) לעומת ondansetron (40%) ופלצבו (79%).

בנוסף סבלו החולות שטופלו באלקטרו-אקופונקטורה מפחות כאבים בזמן השהייה במחלקת ההתאוששות בהשוואה לקבוצות האחרות.

לא נצפה הבדל בתופעות הלוואי בין הקבוצות השונות.

בחסרונות המחקר חשוב לציין את הסמיות החלקית ואת האפשרות שמתן ה- ondansetron בזמן האינודקציה של ההרדמה עלול להפחית את יעילותו.

Anesth Analg. 2004;99:1070-1075

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן