חוסר תפקוד של סיבים סימפטטים של הלב מנבא אי ספיקת לב בקרדיומיופתיה היפרטרופית (Chest


חוקרים יפנים מדווחים, כי בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, הערכה של תפקוד הסיבים הסימפטטים של הלב ע”י iodine-123-labeled metaiodobenzylguanidine (I-MIBG) scintigraphy, יכולה לשמש ככלי לניבוי התחלת אי ספיקת לב.

הבדיקה מגלה נזק לבבי תת קליני, בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, עוד לפני שנראה שינוי בגיאומטריה ובתפקוד של חדר שמאל.

עד היום היה ידוע, כי הבדיקה טובה לגילוי אי ספיקת לב במחלות לב אחרות. לגבי קרדיומיופתיה היפרטרופית, היה חסר מידע 

במחקר שביצעו חוקרים יפנים, נאספו 84 חולים בקרדיומיופתיה היפרטרופית, ללא אס”ל וקבוצת ביקורת של 15 אנשים בריאים. לצורך המחקר בוצע לנחקרים I-MIBG scintigraphy וכן בדיקות סטנדרטיות לתפקוד הלב. לאחר מכן בוצע מעקב של 9-86 חודשים אחרי החולים.

נחקרים חולקו לקבוצות לפי ערכי ה- heart/mediastinum ratio (H/M) שהתקבלו בבדיקה. בקבוצה עם התוצאות הטובות ביותר לא היה אחד שפיתח אס”ל, בקבוצה הבינונית היו 3.3% ובקבוצה עם התוצאות הגרועות ביותר היו 55% שפיתחו אס”ל.

לפי תוצאות המחקר, יש קשר מובהק בין ה- H/M ratio לבין הזמן עד להתפתחות אס”ל בחולים אלו.

לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בגודל של ההיפרטרופיה בחדרים ולכן הסיקו החוקרים שהבדיקה מעידה על נזק לשריר הלב ולא על גודל ההיפרטרופיה.

החוקרים הדגישו כי לחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית יש בד”כ פרוגנוזה מאוד לא טובה ולכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של אס”ל. לטענתם מחקר זה מראה כי ה-  H/M ratio בבדיקת I-MIBG הוא סמן טוב ואמין לניבוי התפתחות אס”ל בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית.

Chest 2004;126:679-686.

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן