בדיקות מאמץ עשויות לסייע בחיזוי תמותה בקרב אנשים א-סימפטומטיים (JAMA)

תוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסמו לאחרונה מעידות כי בשילוב עם סקאלת ההערכה הארופאית לסיכון קורונרי (ה-SCORE), עשויות בדיקות המאמץ להיות שימושיות בקביעת הסיכון לתמותה בקרב נבדקים שאינם סימפטומטים.

החוקרים כותבים כי יכולת השימוש בתוצאות בדיקת המאמץ ובמערכות גלובליות לקביעת הסיכון הקרדיווסקולרי לחיזוי התמותה בקרב אנשים שאינם סימפטומטיים במסגרת מערכות קליניות איננה ברורה. הם מסבירים כי כמה ארגונים אינם ממליצים על ביצוע בדיקות מאמץ שגרתיות בקרב אנשים בריאים שאינם סימפטומטים. אולם, הקווים המנחים הנוכחיים מעידים כי סריקות לגילוי מחלת עורקים קורונרית שיבוצעו באמצעות בדיקות מאמץ עשויות להיות בעלות ערך באנשים המצויים אפילו בדרגת סיכון בינונית.

בין אוקטובר 1990 ודצמבר 2002 עברו 3,554 מבוגרים א-סימפטומטיים בגילאי 50-75 שנים את בדיקות המאמץ כחלק מתוכנית בריאות למנהלים. נקודת הסיום הראשונית היתה תמותה מכל סיבה שהיא, ומדידות תוצאה אחרות היו הסיכון הגלובלי בהתבסס על דרוג הסיכון של Framingham ועל ה-SCORE. בדיקות מאמץ, כושר גופני לקוי, בעיה בהחלמת קצב הלב, אקטופיה חדרית ואי-תקינויות בסגמנט ה-ST תועדו פרוספקטיבית.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת בת 8 שנים, התרחשו 114 מקרי תמותה. הערכת ה-SCORE היתה טובה יותר מדרוג הסיכון של Framingham בהערכת הסיכון הכללי לתמותה.  

בהתבסס על אנליזה מרובת משתנים, חזאים בלתי-תלויים לתמותה היו דרוגי SCORE גבוהים יותר (לעליה צפויה של 1% בסיכון האבסולוטי, RR 1.07, ו-95%CI 1.04-1.09, ערך P < .001), קיבולת תיפקודית לקויה (RR 2.95, 95%CI 1.98-4.39; P < .001), והחלמה לא תקינה של קצב הלב (RR 1.59, 95%CI 1.04-2.41; P = .03), אך לא ירידה בסגמנט ה-ST.

בחולים שבהם התקבלו תוצאות ה-SCORE המצויות בשלישון העליון, נמצאה תוצאת בדיקת מאמץ לא תקינה, שהוגדרה כקיבולת תיפקודית לקויה או כהחלמה לא תקינה של קצב הלב, קשורה בסיכון תמותה של יותר מ-1% לשנה.

מגבלות המחקר כוללות חסר בנתונים מחקריים אקראיים המראים כי כל סוג של בדידקות סריקה קרדיווסקולרית מפחית את התמותה, שימוש בתמותה מכל סיבה שהיא כנקודת סיום ללא ברור סיבת המוות, קבוצת הנבדקים נאספה מתוך מרפאת מנהלים במרכז רפואי אקדמי מתקדם, חסר ההכללה של מצב הסוכרת בהערכת ה-SCORE, חסר במידע מפורט אודות שימוש בתרופות או בפרוצדורות אחרות אחרי ביצוע בדיקת המאמץ, וריבוי גברים בקבוצת המחקר.  

החוקרים כותבים כי בדיקות המאמץ, בשילוב עם סיכון ה-SCORE הארופאי הגלובלי, יכולות לשמש בקביעת הסיכון בקרב נבדקים א-סימפטומטיים במסגרת תוכנית סריקה רפואית מקיפה המבוצעת במנהלים. הם מסכמים כי במידה ורופא שוקל להפנות חולה לבדיקת סריקה במאמץ, יש לתת את ההפניות לחולים המצויים בסיכון גבוה כפי שנקבע באמצעות הערכת ה-SCORE.

JAMA. 2004;292:1462-1468.

לידיעה במדסקייפ

לתקציר הידיעה ב-JAMA

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן