ילדים שחוו התעללות, הזנחה ובעיות בתפקוד המשפחה מצויים בסיכון מוגבר להופעת מחלת לב איסכמית בבגרותם.
החוקרים מציינים כי נראה שהקשר בין חוויות ילדות שליליות (ACEs) ומחלות לב מושפע יותר מגורמים פסיכולוגיים מאשר מגורמי הסיכון המוכרים.
הממצאים מבוססים על אנליזת מידע שנאסף בסקרים בקרב 17,337 מבוגרים בין השנים 1995-1997. שבועיים לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית של הנבדקים נשלחואליהם שאלונים הנוגעים ל-ACEs ולהתנהגות הקשורה בבריאותם מגיל ההתבגרות ועד לבגרותם.
החוקרים מדווחים כי נמצא שתשעה מתוך 10 סוגי ה-ACEs שנחקרו מגבירים את הסיכון למחלת לב. הסיכונים המוגברים נעו בטווח שבין פי 1.7 בעקבות התעללות נפשית ופשע במשפחה ועד לפי 1.3 בעקבות הזנחה רגשית ושימוש בסמים במשפחה. סכסוך בנישואי ההורים היה ה-ACE היחיד שלא נקשר לסיכון מוגבר למחלת לב.
ככל שעלה מספר ה-ACEs כך עלה הסיכון למחלת לב. לדוגמא, לנוכחות ACE אחד בלבד היתה השפעה מתונה יחסית על הסיכון, ואילו המצאות 7 ACEs או יותר הכפילה פי 4 את הסיכון, בהשוואה להעדר ACEs.
באופן כללי, נמצא כי גורמים פסיכולוגים הם מתווכים משמעותיים יותר של הקשר בין ACEs למחלת לב, בהשוואה לגורמי הסיכון המוכרים. רוב גורמי הסיכון המוכרים, פרט לערך BMI גבוה במיוחד, לא הכפילו את הסיכון ללקות במחלת לב. לעומת זאת, להשפעת דיכאון וכעס נמצאו ערכי OR של 2.1 ושל 2.5, בהתאמה.
החוקרים מסבירים כי לא ניתן להתייחס אל מחלת לב איסכמית כאל מחלה המושפעת מגורמי סיכון המופיעים באמצע החיים בלבד. בכדי להעריך את הסיכון יש לחזור אל ילדותו של האדם, שכן ACEs משפיעים בבירור על הבריאות העתידית של האדם.
Circulation 2004;110.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!