על-פי תוצאות מחקר כפול-סמיות ומבוקר על-ידי פלצבו שפורסמו לאחרונה, מתן מינון גבוה של סטרואידים לשריר מונע הפרשת אאוזינופילים ממערכת הנשימה בחולים הסובלים מאסטמה אאוזינופילית חמורה ועיקשת.
החוקרים כותבים כי הוצע שחולים הסובלים מדלקת אאוזינופילית של דרכיהאוויר מייצגים פנוטיפ אסמתי ‘אאוזינופילי’ נפרד הקשור ללעליה במורבידיות ולפרוגנוזה ירודה. הם מוסיפים כי עד כה לא נחקר האם אאוזינופיליה עיקשת היא מאפיין קבוע של פנוטיפ ספציפי של אסטמה חמורה או שהיא עשויה להשתנות במתן טיפול אינטנסיבי יותר.
22 חולים הסובלים מאסתמה חמורה וקבועה נרשמו למחקר, 15 מהם היו נשים. גיל הנבדקים נע בין 21 ל-73 שנים, וכולם נעזרים בקורטיקוסטרואידים הניתנים בשאיפה או במתן אורלי כרוני של prednisone, ובכולם נמצאו יותר מ-2% של אאוזינופילים בהפרשות ממערכת הנשימה.
כעבור שבועיים של מתן הטיפול, אך לא במתן הפלצבו, נעלמו כמעט לחלוטין האאוזינופילים מן ההפרשות ושיעורם ירד מ-12.6% ל-0.2% (ערך P <.001). לא התגלו אאוזינופילים ב-82% מהחולים. גם ערך ה-FEV1 השתפר מערך ממוצע של 73.8% לערך ממוצע של 88.3% מערך ה-FEV1 הצפוי (P = .001).
לפני הטיפול, סבלו החולים מדלקת מרובת נאוטרופילים בדרכי האוויר, שלא השתנתה במתן טיפול סטרואידי.
החוקרים מסכמים כי אאוזינופיליה בהפרשות ממערכת הנשימה שאיננה מגיבה למתן נרחב של תרופות נגד אסטמה איננה תופעה עיקשת, והיא עדיים רגישה למתן סיסטמי של קורטיקוסטרואידים במינון גבוה. לטענתם, ממצא זה מרמז כי חולים אלה, הסובלים מאסטמה חמורה, זקוקים לטיפול נוסף או אנטי-דלקתי בכדי להלחם באאוזינופיליה ובפרוגנוזה הירודה הכרוכה בה. הם מציינים כי באופן אידיאלי יוביל ממצא זה לבדיקת השימוש בתרופות אימונו-מודולטוריות פוטנטיות חדישות הבטוחות לשימוש ויכולות להגיע אל דרכי האוויר הפריפריות ואל ה-paranasal sinus, כמו גם אל מח העצם.
Am J Respir Crit Care Med. 2004;170:601-605
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!