שכיחותם של ניתוחים לתיקון אנוריזמה של שורש האאורטה, המשמרים את המסתם האאורטלי הולכת ועולה. למרות זאת, הטכניקות וכן התוצאות עדיין בשלב ההתפתחותי.
בסקירה רטרוספקטיבית זו מדווחים הכותבים על ניסיונם עם 65 חולים שעברו את הניתוח בין השנים 1994-2002. בין המנותחים היו 19 ילדים ו-46 חולים בוגרים.
44 מהחולים סבלו מסינדרום מרפן, מהנותרים 14 סבלו ממחלות רקמת חיבור לא ספציפיות ועוד 7 סבלו ממחלות שונות (למשל Ehlers-Danlos syndrome).
58 מהמנותחים (89%) עברו ניתוח מסוג David II (remodeling) ו-7 עברו ניתוח David I (reimplantation) כאשר ב-6 מתוך האחרונים נעשה שימוש בשתל מסוג DePaulis “Valsalva graft“ ( conduit with sinuses of Valsalva). (לפרטים)
אף אחד מהמנותחים לא נפטר במהלך הניתוח או בזמן האשפוז בביה”ח. חולה בוגר אחד מת מאוחר יותר כתוצאה ממנינגיטיס (סלמונלה).
10 מהחולים (7 בוגרים ו-3 ילדים) פיתחו אי ספיקה של המסתם האאורטלי במהלך המעקב, 9 מתוכם עברו את הניתוח מסוג David II וב-8 מהם הגורם לאי ספיקת המסתם היתה התרחבות אנולרית מאוחרת. בחולה היחיד שסבל מאי ספיקה בעקבות ניתוח מסוג David I אי הספיקה הופיעה לאחר 8.2 שנים ונגרמה כתוצאה מהתארכות וצניחה של אחד מעלי המסתם. בסה”כ 6 מתוך עשרת החולים שסבלו מאי ספיקה מאוחרת של המסתם הזדקקו לניתוח חוזר של החלפת המסתם האאורטלי. בקרב כל החולים (65), היעדר נחיצות לניתוח חוזר של המסתם האורטלי במשך 5 שנים היה 84%.
בסיום המחקר, 58 מהמנותחים נהנו מדרגה תפקודית טובה- NYHA class I ו-6 מ- class II, אף אחד מהחולים לא הוגדר כדרגה III או IV.
במהלך המעקב לא דווח על ארועים של אנדוקרדיטיס או על מאורעות טרומבו-אמבולים.
החוקרים סיכמו שמהניסיון הנוכחי עולה שפרוצדורות המשמרות את המסתם האאורטלי משיגות תוצאות טובות בחולים הסובלים מאנוריזמה של שורש האאורטה. עם זאת, בניתוח מסוג David II קיים סיכון גבוה יותר להתרחבות אנולרית מאוחרת וכתוצאה מכך לאי ספיקה של המסתם האאורטלי. פרוצדורה מסוג David I בה, בנוסף, נעשה שימוש ב- DePaulis Valsalva graft עשויה למנוע בעיה זו.
Ann Thorac Surg. 2004 Sep;78(3):767-72
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!