לפי מחקר אפידמיולוגי התבוננותי שמומן ע”י ה-FDA ויוקס מעלה את הסיכון לאירועים לבביים בשיעור משמעותי גבוה יותר מאשר הסלקוקסיב

מחקר התבוננותי חדש במימון ה-FDA מצא שויוקס (ROFECOXIB ) עלול להעלות את הסיכון להתקף לב, ומוות קרדיאלי פתאומי בשיעור גבוה יותר מאשר התכשיר המקביל – Celecoxib . (סלקוקס, סלברה בשמם המסחרי בארץ).

המחקר שהוצג אתמול בכנס אפידמיולוגי מצא שגם המינון הנמוך וגם הגבוה של ויוקס העלה באופן משמעותי ומובהק את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בהשוואה לכל המינונים של הסלקוקסיב. מטופלים שנטלו את המינון הגבוה של ויוקס היו בסיכון של פי 3 להתקפי לב ולמוות קרדיאלי פתאומי, מאשר מטופלי הסלקוקסיב.

המחקר בוצע ע”י ניתוח נתונים של אוכלוסיית מבוטחים בהיקף של 1.4 מיליון איש באחת מחברות ביטוח הבריאות הגדולות בארה”ב. החוקר הראשי, ד”ר דיויד גרהם צוטט אף כי לדעתו על בסיס מימצאי המחקר , רופאים צריכים להמנע מלרשום לחולים את המינון הגבוה של ויוקס.

להערכת אנליסטים שיווקיים, לנתונים אלה השלכות שליליות על חברת MSD , יצרנית הויוקס, בעוד ברמה העולמית, פייזר, יצרנית הסלברה ודאי תצא נשכרת מנתונים אלה. הם מוסיפים גם שלעובדה שהחוקר הראשי הוא חבר ב-FDA תהיה משמעות מבחינת האמינות של התוצאות.

היקף המכירות העולמי של ויוקס הוא 2.5 מיליארד $, אך לפי דיווחים שונים הגידול בהיקף המכירות בשנים האחרונות התמתן על רקע חששות הקשורות לבטיחות הויוקס.

הויוקס אושר לשימוש בשנת 1999, כאשר המחקרים הקלינים המוקדמים שכללו 8,000 מטופלים הצביעו על שיעור גבוה יותר של אירועי לב ושבץ, ביחס לנפרוקסן. ואולם, הסיכון הגבוה יותר שכרוך בויוקס יוחס בזמנו ליכולת ההגנה הקרדיאלית של נפרוקסן, ולא להעלאת הסיכון הנגרמת ע”י הויוקס.

במחקר זה מדגיש גרהם, החוקר הראשי, שגם בקרב משתמשי הנפרוקסן הייתה עלייה קלה בהתקפי הלב ביחס לאוכלוסיה שלא נטלה תרופות אלה.

עם זאת, אליס רייסין, סגנית נשיא למחקר קליני ב-MSD, העירה שהמימצאים הללו מבוססים על מחקר התבוננותי, לא אקראי, ולא מבוקר ע”י פלצבו. לטענתה, מחקרים התבוננותיים הם מוגבלים בבסיסם, ולעיתים קרובות מציגים מידע לא מדוייק.

לדיווח ב-firstword

לאחרונה כזכור הוצגו מס’ דיווחים שעסקו בסיכון הקרדיווסקולי של תרופות מקבוצת COX-2 . גם האיגוד הקרדיולוגי התייחס לאחרונה למחקרים אלה והפיץ מכתב בנושא. להלן קישורים נוספים בעניין זה:

למכתב האיגוד הקרדיולוגי בנושא הבטיחות הקרדיאלית בשימוש ב-COX-2- יולי 2004

לסיכום מאמר מהלנצט: הסיכון לאי ספיקת לב הקשור בשימוש בויוקס

לסיכום מאמר מ-circulation : הסיכון לאוטם שריר הלב הקשור לשימוש בויוקס

לסקירת ה-CPMP על יעילות ובטיחות תרופות מקבוצת COX-2

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן