acetaminophen קשור לירידה קלה בתיפקוד הכליות (Arch Intern Med)

תוצאות אנליזה שפורסמה לאחרונה מעידות כי שימוש באספירין או בתרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs) לאורך החיים איננו גורם לירידה בתיפקוד הכלייתי, אך acetaminophen מגדיל במעט את הסיכון לכך.

החוקרים מסבירים כי השימוש במשככי כאבים שכיח ועלול לפגום בתפקוד הכלייתי, ואולם, מידע פרוספקטיבי מוגבל בלבד זמין אודות ההשפעות ארוכות הטווח של האספירין, ה-NSAIDs האחרים וה-acetaminophen על תפקוד הכליות.

1,697 נשים שהשתתפו במחקר ה-Nurses’ Health מילאו שאלונים אודות השימוש באספירין, ב-NSAIDs וב-acetaminophen לאורך חייהן ונתנו דגימות דם בשנת 1989 ובשנת 2000. רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים שימשה לקבוע את ערך ה-OR להתפתחות התוצאה העיקרית של שינוי בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR) המשוער במהלך 11 השנים, בהתבסס על צריכת משככי כאבים לאורך החיים.

ערך ה-GFR המשוער הממוצע פחת מערך של 17 + 88 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 1989, לערך של 17 + 79 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 2000. בתחילת המחקר, או כעבור 11 שנים, לא נמצאו הבדלים עקרוניים ברמות ה-GFR המשוערות או הבלתי-מותאמות בקרב קטגוריות הצריכה של שלושת סוגי משככי הכאבים לאורך החיים.

השימוש באספירין וב-NSAID לא נמצא קשור בסיכון מוגבר לירידה בערך ה-GFR. אולם, השימוש ב-acetaminophen נמצא קשור לסיכון מוגבר לירידה ב-GFR של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע לפחות (ערך P של הנטיה = .01) ולירידה בשיעור של 30% לפחות בערך ה-GFR (ערך P של הנטיה < .001). בקרב נשים הצורכות יותר מ-3,000 גרם של acetaminophen ערך ה-OR לירידה השיעור של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בערך ה-GFR עמד על 2.04 בהתאמה רבת משתנים (95%CI, 1.28-3.24) בהשוואה לנשים שצורכות פחות מ-100 גרם.

החוקרים כותבים כי צריכה גבוהה יותר של אספירין ושל NSAIDs לאורך החיים לא נמצאה קשורה לירידה בתפקוד הכלייתי, אך שימוש מוגבר ב-acetaminophen עלול להגדיל את הסיכון לאובדן תפקוד הכליות. הם מוסיפים כי נראה שהסיכון האבסולוטי לירידה בתפקוד הכליות, אפילו בשל צריכה מוגברת של משככי כאבים לאורך החיים, הוא קטן.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לאמת את הדיווח העצמי על השימוש במשככי הכאבים, חסר מידע אודות זמן השימוש עבור מספר הטבליות שנלקחו לאורך החיים לפני איסוף דגימת הדם הראשונה, תקופת מעקב קצרה מכדי לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של השימוש במשככי הכאבים, מעט מדי נשים שבהן נמצא תפקוד כלייתי ירוד באופן ניכר נכדי לקבוע האם מחלה כלייתית דרושה להופעת תופעות הלוואי של משככי הכאבים, חסר מידע אודות התוויות השימוש במשככי הכאבים בעבר, ובחירת נוסחה המשפיעה על ניתוח התוצאות לחישוב ה-GFR.

החוקרים כותבים כי לכל אחד ממשככי הכאבים תופעות לוואי אפשריות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה אודות הצורך בשימוש במשכך הכאבים ובעת הבחירה בינהם. הם מסכמים כי מחקרים עתידיים צריכים לבדוק האם משככי כאבים אלה משפיעים על שיעור הירידה בתפקוד הכלייתי בקרב חולים במחלת כליות.  

Arch Intern Med. 2004;164:1519-1524

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן