לפי מימצאים ממחקר ה-MATCH שהיה מחקר רנודמלי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו – הוספת אספירין לקלופידוגרל (פלויקס) בחולים בסיכון גבוהעם רקע שבץ איסכמי לאחרונה, או התקף איסכמי ארעי (TIA ), אינו משנה באופן משמעותי את הסיכון לאירועים וסקולרים מרכזיים.
עם זאת, הסיכון לאירועים מסכני חיים, או דימומיים משמעותיים עולה כאשר מוסיפים את האספירין לקלופידוגרל.
המחקר השווה בין אספירין במינון של 75 מ”ג ליום לעומת פלצבו שניתן לכ-7,600 מטופלים עם אירוע שבץ איסכמי או TIA לאחרונה ולפחות גורם סיכון ווסקולרי אחד נוסף, אשר כבר טופלו בקלופידוגרל במינון של 75 מ”ג ליום.
בסה”כ 3802 חולים קיבלו פלצבו + קלופידוגרל, לעומת 3797 שקיבלו אספירין + קלופידוגרל. המעקב נמשך 18 חודשים, ונקודת הקצה המרכזית כללה שבץ איסכמי, אוטם שריר הלב, מוות וסקולרי, אישפוז חוזר בגין איסכמיה חריפה (כולל TIA, אנגינה פקטוריס או הרעה של מחלה טרשתית ).
הניתוחים בוצעו על בסיס של כוונה לטפל (ITT ) והמעקב כלל נתונים של 7,276 מטופלים, אשר בהם דווח על המימצאים הבאים:
- ב-15.7% מהמטופלים שקיבלו אספירין וקלופידוגרל דווח על התוצאה המשולבת של נקודת הקצה שלעיל, לעומת 16.7% בקבוצה שקיבלה קלופידוגרל בלבד. כלומר הירידה היחסית בסיכון הייתה של 6.4% , והירידה האבסולוטית בסיכון של 1% .
- דימומים מסכני חיים נמצאו בשיעור גבוה יותר בקבוצת הקלופידוגרל+אספירין , בהשוואה לקלופידוגרל בלבד: 2.6% לעומת 1.3% .
- דימומיים גדולים היו גם בשיעור גבוה יותר בקבוצת הקלופידוגרל + אספירין, אולם לא היה הבדל בתמותה.
החוקרים מעירים שלצד העובדה שהוספת אספירין העלתה את הסיכון לדימומים תוך גולגלתיים, הייתה גם עלייה בסיכון לדימומים גסטרואינטנסיאלים.
לכן, הם מסכמים שהמחקר אינו מראה על תוספת יעילות קלינית של הוספת אספירין לקלופידוגרל במטופלים שלאחר אירוע של שבץ איסכמי או TIA .
במאמר המערכת בלנצט כותב העורך שמימצאי ה- MATCH עשויים להוביל לכך שמטופלים שלאחר שבץ אשר מקבלים כיום קלופידוגרל? + אספירין ידווחו על הסיכון הגבוה יותר לדימומים לצורך קבלת החלטה על המשך הטיפול.
Lancet 2004; 364: 331-37, Commentary 305-307
.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!