במחקר זה עקבו החוקרים אחר 376 נשים פוסטמנאופוזליות, עם רחם שלמה ותקינה, אשר חולקו לקבוצת אחת שבה קיבלו למשך 5 שנים מינון יומי של 150 מ”ג איזופלבואונים (פיטואסטרוגנים ממקור של סויה) או פלצבו. התוצאה העיקרית שנמדדה הייתה בדיקת רירית הרחם ע”י ביופסיה שבוצעה בתחילת המחקר, לאחר 30 חודש ובתום 5 שנים.
מתוך 376 השנים, 298 השלימו את המחקר ה-5 שנתי. לא נמצאו מקרים של ממאירות.
70% מהנשים של הקבוצה שקיבלה פיטואסטרוגנים הוגדרו כבעלות רירית רחם אטרופית (מנוונת) או בלתי ניתנת להערכה, לעומת 81% מהנשים בקבוצת הפלצבו.
האירעות של היפרפלסיה (התרבות יתר של תאים) ברירית הרחם הייתה משמעותית גבוהה יותר בקבוצת הפיטואסטרוגנית בהשוואה לקבוצת הפלצבו: 3.37% לעומת 0% .
המחברים מסכמים ששימוש ארוך טווח של עד 5 שנים בפיטואסטרוגנים ממקור של סויה היה קשור להופעה מוגברת של היפרפלסיה ברירית הרחם.
Fertil Steril. 2004 Jul;82(1):145-8
לעיון במחקר שבחן השפעת פיטואסטרוגנים על פרופילציה של תאי שד או רחם במודל קופות
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!