השבוע, ב-5/7 , התקיים הכנס “מהפיכה בשוק התרופות ? את מי היא משרתת ?” שהופק ע”י המכון הישראלי לניהול. הרקע הוא החלטת הממשלה לאפשר מכירת כ-100 מולקולות של תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת.

אנו נביא בקרוב סיקור נרחב שיכלול את מרבית ההרצאות שניתנו ביום העיון (לרבות האזנה וצפייה בשקפי המצגת בו זמנית), אבל בדיווח זה נרצה להדגיש מס’ נקודות בולטות ומעניינות שעלו במהלך הכנס.

ראשית , מסתבר, לפי הרצאתו של אבי אובל, יו”ר תל”מ (תרופות ללא מרשם) שכל המהלך של הוצאת התרופות אל מחוץ לבתי המרקחת נולד בזמנו כתגובה נזעמת של משרד האוצר לעליית מחירים של כ-30% בתרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ, מייד עם הסרת פיקוח המחירים על קבוצת תרופות אלה. העלייה הזו “קלקלה” בזמנו לשר האוצר דאז, סילבן שלום, את נתוני המדד (בזמנו נטען שלעליית מחירים זו היה משקל גדול בעליית המדד של אותו חודש), וכתגובה כאמור הוחלט על הוצאת התרופות ללא מרשם למכירה מחוץ לבתי מרקחת. 

מלבד העובדה שעליית המחירים הזו בוצעה לאחר הקפאה ושחיקת מחירים של מס’ שנים, ה”ענישה” והתגובה של האוצר לא נראים ממש ענייניים… החלטת עליית המחירים הייתה של היצרנים, ואילו צעד הענישה כוון למעשה כנגד הרוקחים…

מלבד נציג האוצר שהציג את עמדת האוצר וההערכות שהמהלך יתרום לכלכלה, לתחרות ולא בהכרח יפגע בבריאות הציבור ובמגזר הרוקחות (אך מאידך לא ממש התחייב שתהיינה הוזלות מחירים, אולי אפילו להיפך), שאר הדוברים לרבות אבי אובל, נציג התעשייה, פרופ’ הופמן דיקאן ביה”ס לרוקחות קלינית, וורדה מידר יו”ר הסתדרות הרוקחים הסתייגו בחריפות רבה מתכנית האוצר ומשרד הבריאות.

אבי אובל הציג את עמדת תל”מ לפיו הארגון תמך ברפורמה שבה תכשירי ה-OTC יועברו, לפחות בשלב ראשון, ממדפי בית המרקחת שאינם נגישים לקהל, למדפים הזמינים לקהל, תוך ביצוע בידול בין מוצרים שהם תרופות לכאלה שאינם תרופות.

פרופ’ הופמן הציג מימצאים ונתונים לגבי הסיכון והנזקים הבריאותיים האפשריים במכירת תרופות ללא פיקוח וייעוץ רוקחי. הוא הדגיש את האבסורד הגדול: דווקא בתרופות OTC לייעוץ שיכול וצריך לתת הרוקח ללקוח יש את המשמעות, המשקל והחשיבות הרבים ביותר, ודווקא תרופות אלה מוצאות מחוץ לבתי המרקחת.

ורדה מידר התייחסה למכה הקשה הניחתת על ענף הרוקחות (בנוסף למכות רבות אחרות) כתוצאה מהרפורמה, והדגישה את העובדה שבכל המקומות שבהם בוצע מהלך דומה, הוא בוצע בשלבים, (כחצי ממס’ המולקולות שאמורות לצאת למדפים בארץ), תוך נקיטה בצעדים שיבטיחו את בריאות הציבור וגם , לא פחות חשוב, מהלכים שהבטיחו הגנה כלכלית לענף הרוקחות באמצעים שונים.

נציג משרד הבריאות, אלי מרום הציג הרצאה מצויינת על הפתרונות האפשריים לענף הרוקחות, ומנה פתרונות שיהוו משקל נגד לאיבוד הנתח של תרופות ללא מרשם כולל מתן ייעוץ רוקחי בתשלום. לעצם נושא הדיון מדוע משרד הבריאות תומך במהלך האוצר, כנגד כל חוות הדעת הרפואיות/מקצועיות שניתנו לו , לא ניתנה תשובה של ממש.

לנוכח הדברים הועלתה על ידנו שאלה: אם כל הגורמים המקצועיים ובעלי האינטרס (המשווקים, הרוקחים, קופות החולים, נציגי בריאות הציבור, הציבור עצמו) הם למעשה נגד המהלך, או בודאי לא יזמו וקידמו אותו – מה ההגיון לביצועו, ואיך ניתן להסביר שהמהלך נעשה גם במס’ מדינות מערביות מתוקנות ?

התשובה, לפי פרופ’ הופמן היא פשוטה : כסף… יש מי שמאמין, באוצר ובמשרד הבריאות כנראה, שמהלך זה יגרום להוזלה של תרופות מצד אחד, ומאידך יזרז את הוצאת התרופות ללא מרשם ממימון ממשלתי לפרטי. כלומר, היותה של התרופה ללא מרשם זמינה בקיוסק הסמוך, או בתחנת הדלק, ימנע מהמטופל לבקש את התרופה מהרופא במרשם. (למרות שגם היום אין בעייה לכל צרכן להכנס לבית המרקחת הפרטי, בקופת החולים, בסופרפארם ולבקש את התרופה).

ואולם, ההצעה הפרודוקטיבית והמעניינת ביותר שעלתה בכנס זה, הייתה של פרופ’ יאיר שפירא, מנחה יום העיון: להכניס לסל הטכנולוגיות והתרופות שירות של “ייעוץ רוקחי” לפיו ניתן יהיה לכל חולה כרוני המטופל במס’ רב של תרופות לקבל ייעוץ רוקחי (שעלותו תכוסה ע”י ביטוח הבריאות) אחת לרבעון או חצי שנה, שבו הרוקח יסקור את התרופות שהמטופל משתמש, ימליץ על שינויים, בדיקות, הנחיות לאופן הנטילה וכד’ – במטרה לשפר את ההיענות והבטיחות. עכשיו צריך רק להגיש את ההצעה לסל הבריאות, ולנסות להוכיח שהתקציב שנדרש למימונה הוא סביר, ועם פוטנציאל חיסכון והחזר כתוצאה מהפחתת טעויות בנטילת תרופות, טיפול בתופעות לואי, ונטילה לא נכונה.