מיקרואלבומינוריה בסוכרת סוג 1, מתוך jc 416 בתשלום 30 שח, למנויים הכניסה חופשית

מיקרואלבומינוריה, המוגדרת כקצב הפרשת אלבומין בשתן בין 30 ל- 300 מ”ג ביממה, היא גורם סיכון מוכר להתפתחות נפרופתיה סוכרתית גלויה. מחקרים קודמים שבחנו גורמי סיכון להתפתחות מיקרואלבומינוריה ונפרופתיה סוכרתית לרוב כללו מטופלים בשלבים שונים של המחלה וזמן מעקב קצר טווח.

מחקר זה בוחן קבוצה גדולה של מטופלים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שהיו במעקב במשך זמן חציוני של 18 שנים במטרה להעריך גורמים מנבאים להתפתחות מיקרואלבומינוריה מתמידה ונפרופתיה סוכרתית. כמו כן בחנו החוקרים גורמים הקשורים בנסיגת המיקרואלבומינוריה לערכים תקינים.

במחקר נכללו קרוב ל 300 מטופלים, רובם מבוגרים, עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שהתקבלו לטיפול במרפאת סוכרת בדנמרק בין השני 1979 ל 1984. התוצאות העיקריות שנבחנו היו התפתחות מיקרואלבומינוריה או מאקרואלבומינוריה מתמידות.

במהלך תקופת מעקב חציונית של 18 שנים, כ 30% מהמטופלים פתחו מיקרואלבומינוריה מתמידה. כ 35% מהם התקדמו למאקרואלבומינוריה מתמידה. גורמי סיכון להתפתחות מיקרואלבומינוריה כללו עליה פי 10 בקצב הפרשת האלבומין בשתן, מין זכר, עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הממוצע, עליה של 1% ב haemoglobin A1c   ועליה  של 1 ס”מ בגובה. ב 35% מטופלים היתה נסיגה של המיקרואלבומינוריה לערכים תקינים.

החוקרים מסכמים שכשליש מהמטופלים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 מפתחים מיקרואלבומינוריה מתמדת במהלך 20 השנים הראשונות של מחלת הסוכרת. זוהו מספר גורמי סיכון שניתנים לתיקון המנבאים קיום מיקרואלבומינוריה ומאקרואלבומינוריה מתמידות.

הערת העורך: זיהוי גורמי הסיכון לפיתוח מיקרואלבומינוריה מתמדת ונפרופתיה סוכרתית חשובים ביותר מעצם היותם סמנים לפגיעה אנדותליאלית כללית ולאו דווקא כליתית. חולים אלה כידוע לנו הם בסיכון גבוה יחסית להגיע גם למחלת כליה סופנית END STAGE RENAL DISEASER   (או ESRD ) שמשמעותו צורך בדיאליזה או השתלת כליה. ליכולתנו לשלוט על לחץ הדם, ורמות הסוכר באמצעות טיפול הולם, תרופתי ושינוי אורח חיים, יכולה אם כן להיות משמעות רבה בהורדת הסיכון של נפרופתיה סוכרתית ו-ESRD .

למאמר


Predictors for the development of microalbuminuria and macroalbuminuria in patients with type 1 diabetes: inception cohort study , Peter Hovind et al

BMJ 2004;328:1105 (8 May), doi:10.1136/bmj.38070.450891.FE (published 19 April 2004) ,

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן