תגובה חזקה לטיפול אורלי בגידולי סטרומה של מערכת העיכול

תרופה המצוייה במחקר, החוסמת את הרצפטור לתירוזין-קינאז, נראית כטיפול מבטיח בחולים הסובלים מגידולי סטרומה במערכת העיכול (GIST) המראים עמידות ל-imatinib (גליווק).

תוצאות הניסוי שנערך במסגרת שלב קליני II הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית. בניסוי השתתפו 92 חולים ב-GIST שנכשל בהם הטיפול ב-imatinab.  

GIST הוא סרקומה נדירה, המתגלה ב-5,000-10,000 מקרים חדשים בארצות-הברית בשנה. imatinab הוא טיפול הקו הראשון, אך יותר ממחצית מהחולים מפתחים עמידות כלפיו.

מן התוצאות עולה כי הטיפול ב-SU11248 הראה פעילות ב-60 מתוך 92 מהחולים שטופלו. תגובה חלקית נצפתה ב-8% מהחולים, ב-58% הופיע המחלה יציבה, ושיעור הרווח הכללי שנצפה עמד על 65%.

SU11248 חוסמת כמה מסלולים המערבים את תירוזין קינאז, הכוללים את פקטור הגדילה VEGF, את פקטור הגדילה PDGF, ואת רצפטור KIT. חולים שבהם מוטציה באקסון 9 בגן KIT הראו את התגובה החזקה ביותר. בתת-קבוצה זו נצפה שיעור תגובה של 79% לעומת שיעור של 50% שנצפה בחולים ללא מוטציה ב-KIT. החוקרים מניחים כי במידה ויצילחו להבין את משמעותו של דפוס זה, תהיה בידיהם ההתאמה בין המנגנון לבין הפעילות.

שיעור תופעות הלוואי שהופיעו במתן SU11248 ואופיין היו דומים לאלו שנצפו במתן imatinib וכללו עייפות, בחילות, שלשולים, דמם במערכת העיכול, ועליה בלחץ הדם בחלק מהחולים, כנראה בשל השפעת הטיפול על תהליכי האנגיוגנזה. שלא כמו במתן imatinib, חא הופיעה בצקת פרי-אורביטלית באף אחד מהחולים.

החוקרים טוענים כי קיימת עדות לכך ש-SU11248 סוגרת כמה מתגים במעגל הקצר של תאי הסרטן, ואילו imatinib סוגרת רק חלק מהם. הם ביצעו אנליזה מולקולרית של פעילות שתי התרופות בחולים שהשתתפו בניסוי וגילו כי SU11248 פועלת טוב יותר במקרים שבהם הופסק הטיפול בגליווק.

כיום מצויים בתכנון ניסויים משלב III שישוו את SU11248 ל-imatanib בחולי GIST. החוקרים מסבירים כי גליווק עדיין מהווה את הטיפול הסטנדרטי, עד שיוכח אחרת.

ד”ר Herbst, שמילא תפקיד של מתווך בפאנל, ציין כי מדובר בעדות נוספת לכך שטיפולים מכוונים הם העתיד בטיפול הסרטן. הוא מסביר כי קיים יתרון במתן כל טיפול מכוון בפני עצמו, כך שניתן לטטר את הטיפול, על-ידי בידודו, על-פי סטטוס הרצפטורים בגידול של חולה אינדיווידואלי.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן