האם לטיפול אינטנסיבי בסטטינים בחולים בסיכון יש משמעות קלינית כבר בטווח הקצר ? מתוך ה- New England Journal of Medicine +שאלת השתלמות (מתוך jc 414 חינם!!)

-מודעה-

—

מספר מחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים הראו שטיפול להפחתת רמות הכולסטרול בעזרת סטטינים מפחית את הסיכון למוות או אירועים קרדיו-וסקולריים בטווח נרחב של רמות כולסטרול ללא תלות בקיום מחלת לב כלילית ידועה.

מינון הסטטינים שניתנו באותם מחקרים הביא להפחתה של 24 עד 35% ברמות ה-LDL, הקווים המנחים כיום קובעים כי יעד המטרה של הטיפול הוא LDL-C של פחות מ-  mg/dL 100 במטופלים עם מחלה כלילית ידועה או סוכרת. לא ברור האם הפחתה נוספת ברמות הליפידים תגביר את התועלת הקלינית.

מחקר PROVE ITTIMI 22 תוכנן במטרה לבחון האם טיפול אינטנסיבי בסטטין במטרה להגיע ליעד מטרה של כ- mg/dL  70 יפחית את שיעורי התמותה ואירועים קרדיו-וסקולריים חמורים במטופלים לאחר אוטם חד בשריר הלב.

נכללו במחקר מעל 4,000 מטופלים שאושפזו בשל אירוע כלילי חריף הם הוקצו אקראית לקבלת הטיפול המקובל ב- 40 מ”ג pravastatin ליום או טיפול אינטנסיבי ב- 80 מ”ג atorvastatin ליום. התוצאות העיקריות שנבחנו היו שיעור התמותה הכלילית, אוטם בשריר הלב, תעוקת לב בלתי-יציבה הדרשה אשפוז חוזר, צורך ברה-וסקולריזציה ושבץ. זמן המעקב היה בממוצע 24 חודשים.

בתחילת המחקר, לפני ההקצאה לקבוצות הטיפול, רמת ה-LDL החציוני היתה mg/dL 106. רמת ה-LDL החציוני שהושגה במהלך תקופת הטיפול היתה mg/dL 95 בקבוצת הטיפול הרגיל בפרבסטטין ו mg/dL 62 בקבוצת הטיפול האינטנסיבי באטורבסטטין.

שיעור התוצאות העיקריות ה- end points שכזכור כללו תמותה, MI , תעוקה, צורך ברהוסקולריזציה, ושבץ , לאחר שנתיים היה 26.3% בקבוצת הפרבסטטין בהשוואה ל 22.4% בקבוצת האטורבסטטין, ערכים המשקפים הפחתה משמעותית סטטיסטית של % 16 ביחס הסיכון לטובת הטיפול באטורבסטטין.

שני הטיפולים נסבלו טוב באופן כללי, אך בקבוצת הטיפול באטורבסטטין היה שיעור גבוה משמעותית של השפעות לוואי כבדיות בהשוואה לטיפול הרגיל בפרבסטטין.

החוקרים מסכמים שבקרב מטופלים שעברו לאחרונה אוטם חד בשריר הלב, טיפול אינטנסיבי בסטטין מספק הגנה רבה יותר ממוות או אירועים קרדיו-וסקולריים חוזרים בהשוואה לטיפול המקובל. ממצאים אלו מעידים שקבוצת מטופלים זו מפיקה תועלת מטיפול מוקדם להפחתת ריכוז ה-LDL לרמות נמוכות מאלו המוגדרות כיום כיעד מטרה לטיפול.

הערת העורך: החשיבות של מחקר זה, שאגב מומן ותוכנן ע”י חברת BMS, משווקת הפרבסטטין,  מתוך מטרה להוכיח שלהורדה דרסטית של LDL-C אין משמעות קלינית, היא שבחולים הנמצאים בסיכון גבוה, הסלוגן המתייחס ל-LDL-C:  “lower is better ” הוא אכן נכון ובעל משמעות קלינית הבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית באירועים קרדיווסקולרים, כבר בטווח הקצר. המחקר מחזק את הגישה שבמטופלינו הנמצאים כבר בסיכון גבוה (עם רקע קודם של מחלת לב, סוכרתיים) עלינו לעשות כל מאמץ כדי להשיג בחולים LDL-C נמוך ככל האפשר.


Intensive versus Moderate Lipid Lowering with Statins after Acute Coronary Syndromes, Christopher P. Cannon et a,

NEJM Volume 350:1495-1504, April 8, 2004, Number 15

למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן