מונחים רפואיים בעברית – מה בין כליות למוסר? מתוך jc 413 , חינם!!

המונח “מוסר כליות” בשימוש עד היום. יסודו בכתוב בספר תהילים (ט”ז, ז)  “אף לילות יסרוני כליותי”. מה זה מוסר כליות? פרושו עקת המצפון  וחרטה במעשה שעשינו.  הקדמונים ראו בכליות מרכז המצפון, ולא זו בלבד אלא גם מקום המחשבה, והתלמוד אומר: “שתי כליות יש בו באדם: אחת יועצתו לטובה, ואחת יועצתו לרעה” (ברכות סא’ א).  הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב כדי לוודא מה הן יועצות לנו. לפי התנ”כ גם תחושת הרגש ובעיקר השמחה מקומן בכליות : לדברי איש המוסר והפילוסוף :-“ישמח לבי גם אני, ותעלוזנה כליותיי, בדבר שפתיך מישרים” (משלי כג. ט”ו). אך עוד בטרם תמה תקופת התלמוד השתנו ההשקפות לגבי תפקוד הכליות.  ברומא הגיעו למסקנות מתקדמות יותר  בעניין תפקיד הכליות.

גאלנוס, הרופא המפורסם שחי ברומא במאה השניה לספירה, הוכיח שהכליות הן מקור השתן, וייחס לכליות כוח משיכת השתן מן הדם. מעניין עד כמה היה קרוב לתפישתנו. 

אם כי הפועל “להשתין” כבר מופיע במקרא, “לא השאיר לו משתין בקיר” כתוב במלכים א. ט”ז, י”א מעדיף התלמוד לקרא לשתן “מי רגלים” ומתאר אדם שרוצה להשתין כמי “שנצרך לנקביו”, או עושה “קטנים” . ביידיש, עד היום הזה, מדברים בקנטים” במקום להשתין וב”גדולים” [מבוטא “גדוילים”] לנטילת צואה.

עטיפת הכליה נקראת- קופסית. החלק החיצוני של הכליה, ה “cortex” מכונה הקליפה ואילו החלק הפנימי ה “medulla”– הוא הלשד או הליבה.  בצד הקעור של הכליה נמצא אגן הכליה שממנו יוצא השופכן ה “ureter המוביל את השתן לשלפוחית השתן  שהיא כמובן ה urinary bladder” . שלפוחית השתן נמצאת בחלק הקדמי של אגן-הירכיים ה “pelvis” ומאחורי עצם הבושת ה pubic bone”-” .

השתן  משתחרר מהשלפוחית דרך השופכה הרי היא ה urethra”– .

ליד הכליות יושבת “יותרת הכליות” ה adrenal gland”“.  אולי המונח שאול מהמונח “יותרת הכבד” המופיע בתורה בקשר לעבודתם של הכוהנים בקורבנות על המזבח.

עתה ניגש למספר מונחים של המבנה המיקרוסקופי של הכליה. הגופיפים המסננים את הדם הנקראים בלועזית ה “”glomeruli” מכונים בעברית – פקעיות. מקור המלה בתוספתא לתלמוד, ומשמעות פקעית, צרור זעיר או פקעת קטנה.

המלה פקעית בשימוש גם בצרוף המלה טעם “פקעיות הטעם” הן ה ” taste buds” הנמצאות על גבי הלשון ומבדילות בין מתוק למר ולחמוץ.

נחזור לכליה, למונח האחרון שנביא היום, האבובית, הוא הצינור המוביל את השתן הנוצר בפקעית אל אגן הכליה. צינור זה  נקרא בלועזית ה “renal tubule“. 

במפגש הבא נדבר על המעיים ועל מונחי  מערכת העיכול. המעי, כמו גם הכליות ובעיקר הלב,  נחשבו בימי קדם כמקור הרגש והרחמים. ” הבן יקיר לי אפרים” בוכה הנביא ירמיהו (לא. ב) “על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן