ע”פ תוצאות מחקר חדש המדווח ב-NEJM נשים לאחר גיל המעבר אשר טופלו במשך 2-3 שנים בטמוקסיפן כנגד סרטד השד, ועברו לטיפול ב-( exemestane (Aromasin השיגו שיפור משמעותי בהישרדותן ללא חזרה של גידול הסרטן.
במחקר שבו השתתפו קרוב ל-5000 נשים אשר חולקו לאחר 2-3 שנים של טיפול משלים בטמוקסיפן לארומסין 25 מ”ג, ולהמשך קבלת טמוקסיפן במינון של 20 מ”ג ליום.
לאחר תקופת מעקב חציונית של כ-31 חודש שבה קריטריון ההצלחה היה הישרדות ללא חזרת הגידול הסרטני נמצא שבקבוצת הארומסין הסיכון לאירועי סרטן חוזרים היה נמוך יותר ב-32% . שיעור ההשרדות בקבוצת הארומסין היה 91.5% לעומת 86.8% בקבוצת הטמוקסיפן.
בקבוצת הארומסין הייתה שכיחות גבוהה יותר של תופעות לואי שכללו כאבי פרקים וחוליות, שילשולים, אוסטיאופורוזיס, והפרעות ראייה. בקבוצת הטמוקסיפן היו שכיחות יותר תופעות של דימום וגינלי, התכווצויות שרירים ואירועים תרומבומבוליים.
בקבוצת הטמוקסיפן הייתה גם שכיחות גבוהה יותר של הישנות סרטן שאינו סרטן שד. המימצאים הללו לדעת החוקרים מלמדים ששימוש רציף של מעקבי ארומטס וטמוקסיפן מספקים חלופת טיפול מועדפת לנשים לאחר תקופת הבלות עם סרטן שד תלוי הורמון. עד כה הטיפול הסטנדרטי לאחר ניתוח היה נטילה של 5 שנים של טמוקסיפן בנשים עם רצפטור אסטורגן חיובי. כזכור, מחקר נוסף שפורסם לאחרונה עם פמרה מצא שהמשך טיפול בפמרה לאחר 5 שנות טיפול בטמוקסיפן שיפר את שיעורי ההישרדות. (לעיון בדיווח נא להקליק כאן).
N Engl J Med 2004;350:1081-92.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!