בהתאם להודעה שהועברה אלינו באדיבות אלי-לילי, נמסר שלאור תוצאות מחקרים אשר הצביעו על הסיכון הכרוך בנטילת הורמונים, החליט ארגון הבריאות האירופאי כי טיפול הורמונלי חלופי לא ינתן כבחירה טיפולית ראשונה למניעת מחלת האוסטיאופורוזיס.
ההחלטה נתקבלה ע”י ועדת המדענים של ארגון הבריאות האירופאי בעקבות החלטה של ארגון בריאות האישה האמריקני ובהמשך לתוצאות מחקר שבדק בבריטניה מיליון נשים בגיל המעבר ומצא קשר מובהק בין נטילת טיפול הורמונלי חלופי לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד.
ד”ר משה זלוצובר, מומחה בגניקולוגיה ובאנדוקרינולוגיה מבית החולים רמב”ם אומר כי החלטת ארגון הבריאות האירופאי חופפת להחלטה האמריקאית שהיא למעשה כלל עולמית ומבטאת הלכה למעשה תוצאות מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ובעיקר המחקר יוצא הדופן בהיקפו שבדק מיליון נשים בבריטניה.
לדבריו, במסגרת החלטת ארגון הבריאות האירופאי, נקבעו 3 המלצות עיקריות:
1. בטיפול בתסמינים של גיל המעבר, טיפול הורמונלי חלופי יעיל לתקופה קצרה ובמינון
מינימלי. ככל שמשך הטיפול מתארך, כך גדל הסיכון להתפתחות סרטן השד.
2. לנשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס ואינן סובלות מתסמיני גיל המעבר, אין להמליץ כטיפול ראשוני על טיפול הורמונלי. יש למצוא חלופה שאינה מכיל הורמונים כדוגמת התרופות אויסטה או פוסלן.
3. אין לתת טיפול הורמונלי חלופי לנשים אשר אינן סובלות מתסמיני גיל המעבר.
כזכור, על פי תוצאות מחקר מיליון הנשים, בראשות, פרופ’ ולרי ברל, מנהלת המחלקה לחקר גורמי מחלת הסרטן באוניברסיטת אוקספורד, ואשר פורסם בלנצט ואף דווח אצלנו לאחרונה, ניתן לציין את הנקודות העיקריות הבאות:
– המחקר שנערך בין השנים 1996 ועד ל- 2001, בדק יותר ממיליון נשים בגילאי 50 עד 64 .
– קרוב למחצית הנשים שהשתתפו במחקר, קיבלו טיפול הורמונלי חלופי,
(HRT Hormone Replacement Therapy) בתוך קבוצה זו, נעשתה השוואה בין נשים שקיבלו טיפול תרופתי שמכיל רק תוספת של אסטרוגן לבין אלו שקיבלו טיפול משולב של אסטרוגן- פרוגסטרון וכן נשים שקיבלו ליויאל (טיבולון).
בנוסף, נערכה השוואה בין כל הקבוצה שמקבלת טיפול כלשהו לקבוצה שלא קיבלה כל טיפול.
פרופ’ ברל אומרת כי תוצאות המחקר קובעות בבירור כי:
1. קיים קשר מובהק בין נטילת טיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד.
2. כל מגוון הטיפולים ההורמונליים החלופיים מעלים את הסיכון לסרטן השד, החל מטיפול הורמונלי משולב של אסטרוגן-פרוגסטרון, דרך ליויאל (טיבולון) ואף טיפול באסטרוגן בלבד.
3. ככל שמשך הטיפול מתארך, כך גדל הסיכון להתפתחות סרטן.
4. הסיכון קיים עד 5 שנים מיום הפסקת הטיפול, עם זאת ככל שעובר זמן מתקופת הפסקת הטיפול, כך יורד הסיכון לסרטן.
כפועל יוצא של תוצאות המחקר, מעריכה פרופ’ ברל כי קרוב ל- 20,000 מקרים של סרטן השד בעשור האחרון, היו נמנעים אלמלא הטיפול ההורמונלי החלופי.
לדעתה, ממצאי המחקר צריכים להוביל לקביעה כי טיפול הורמונלי חלופי מתאים רק לנשים הסובלות מתופעות של גיל המעבר כגון: גלי חום וזיעה מוגברת במהלך הלילה, אולם גם אז, יש להגבילו לתקופה קצרה של 3 עד 6 חודשים.
עד לתקופה של שנה, טיפול מאוזן יכול להיות אפקטיבי לתופעות גיל המעבר אם כי יש נשים שיצטרכו טיפול לשנים רבות כטיפול בתסמיני גיל המעבר.
לנשים המקבלות טיפול הורמונלי חלופי לתקופה ארוכה למניעת אוסטאופורוזיס ואינן סובלות מתסמיני גיל המעבר, יש לנסות להחליף את הטיפול לטיפול שאינו מכיל הורמונים כגון אויסטה או פוסלן.
מחברתר אלי-לילי נמסר שהטיפול באויסטה, בנוסף לטיפול באוסטאופורוזיס, מוריד עד 90% את הסיכון לסרטן השד התלוי בהורמונים וככל הנראה מפחית סיכון לשבץ מוחי והתקפי לב.
Breast cancer and hormone-replacement therapy in the Million Women Study , Lancet 2003; 362: 419-27
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!