על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, יותר מ-40% מהנשים הסובלות מ-ductal carcinoma in situ, DCIS, בחרו לא לקבל טיפול ב-adjuvant tamoxifen. ההצעה למתן טיפול ב-tamoxife נעשית על-פי גודל ניתוח השד, ונעה בין 14%-73% מהחולות.
אחת החוקרות הסבירה כי מכיוון שמספר החולות ב-DCIS ממשיך לעלות הכל שנה, מכיוון שחולות שטופלו בשל DCIS עלולות לפתח מחלה חוזרת או מחלה פולשנית, ומכיוון שיכולת המניעה של tamoxifen אינה בולטת והוא אינו מומלץ או מקובל באופן שגרתי כטיפול adjuvant, דרושים מחקרים נוספים בחולות DCIS המקבלות טיפול זה.
החוקרים בדקו את השפעת מחקר ה-B-24 של ה-National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project, NASBP, שהראה ירידה משמעותית בשכיחות המצטברת של קרצינומות השד אחרי ביצוע כריתה בתוספת טיפול בהקרנות בחולות DCIS, בטיפול הרפואי הנוכחי.
על-פי דיווח החוקרים, קיבלו 166 (60%) מתוך 277 החולות הצעה לטיפול באמצעות tamoxifen אחרי הניתוח להסרת DCIS, ורק 90 מבינהן (54% מאלו שהטיפול הוצע להן) הסכימו לקבל את התרופה.
ההצעה לקבלת טיפול באמצעות tamoxifen הופיעה יותר בקרב נשים שעברו הוצאה סגמנלית מאשר בקרב נשים שעברו כריתה מלאה, וכן בקרב נשים שבהן נמצאו גידולי DCIS פתולוגיים קטנים יותר.
לא הופיע תיעוד של הסיבה לסירוב בקרב שני שלישים מן הנשים שסרבו לקבל את הטיפול ב-tamoxifen, אך 22 מתוך 26 הנותרות התנגדו לטיפול בשל הפחד מפני תופעות הלוואי הכרוכות בו.
אחרי מעקב ממוצע שנמשך עד 13 חודשים, לא דווחו סיבוכים בקרב 70% מהנשים שטופלו באמצעות tamoxifen, בעוד בקרב 22% מהן תועדו סיבוכים או תופעות לוואי שיתכן שהם קשורים לשימוש בתרופה.
הכותב הראשי אומר כי אינו תומך בחוזקה בשימוש ב-tamoxifen אחרי ניתוח לטיפול ב-DCIS בקרב קבוצת חולות מסוימת כלשהי. אולם, בהתבסס על תוצאות המחקר, נבדקו התועלת והסיכון הפוטנציאליים הכרוכים בטיפול זה בקרב כלל החולות הסובלות מ-DCIS.
הוא מוסיף, כי הוא מעודד את החולות שהינן בגיל הבלות להשתתף במחקר אקראי חדש שחשיבותו רבה, הבודק את השימוש ב-tamoxifen לעומת השימוש ב-anastrozole בקרב נשים שעברו כריתת שד בשל DCIS. הוא מסביר כי anastrozole היא תרופה מבטיחה המונעת סינתזת אסטרוגן, במקום לחסום את השפעותיו כמו ה-tamoxifen. הוא מציין כי תופעות לוואי נדירות מסוימות הקשורות בשימוש ב-tamoxifen (כמו היווצרות קרישי דם והופעת סרטן הרחם) אינן ידועות בשימוש ב-anastrozole.
הוא מסכם כי חולות ורופאים שומעים לעיתים את המילה “סרטן” ומתעקשים על הטיפול הקיצוני ביותר. הוא מסביר כי חשוב שהחולה תבין את הסיכון ואת התועלת המוחלטים הכרוכים בטיפולים השונים בסרטן השד, וכי מדובר בתהליך קבלת החלטות אישי ומורכב עבור החולה.
Cancer 19 January 2004;doi:10.1002/cncr.20085.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!