מידת הקושי וריכוז הפלואוריד (fluoride) במי השתיה נמצאים במתאם הפוך לשיעור ההארעות של מחלת לב כלילית, אולם יסודות מסויימים, דוגמת ברזל ונחושת, קשורים בהגדלת הסיכון למחלה.
חוקרים פיניים אספו נתונים אודות ההארעות של אוטמים ראשונים של שריר הלב באזורים שונים, בגברים בגילאי 35 עד 74 בשנים 1983,1988 ו- 1993, וכן אספו נתונים אודות הרכב מי השתיה באזורים אלו על פי רשומות הסקר הגאוגרפי של פינלנד.
תוצאות מתוקנות לפי גיל הראו כי באזורים בהם קושי המים היה נמוך ההיארעות של אוטמים היתה 562.1 ל- 100,000 גברים לשנה. באזורים בהם קושי המים היה בינוני ההיארעות היתה 469.5 לכל 100,000 גברים, ובאזורים בהם המים היו הקשים ביותר, 437.6 לכל 100,000.
כל עליה של יחידה אחת בקושי המים היתה קשורה בהפחתה של 1% בסיכון לאוטם, וכל עלייה של מיליגרם פלואוריד לליטר היתה קשורה בהפחתה של 3% בסיכון. בניגוד לכך, עלייה של מיקרוגרם לליטר בריכוז של נחושת וברזל, היתה קשורה בעלייה של 4% ו- 10% בהתאמה בסיכון לאוטם של שריר הלב, אולם נתון זה לא היה מובהק סטטיסטית.
J Epidemiol Community Health 2004;58:136-139.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!