כבר קיימות עדויות לקשר בין תרופות אנטי-פסיכוטיות לבין סיכון מוגבר להופעת פקקות בורידים. בדיווח זה מוצג לראשונה מקרה של חולה שפיתח תסחיף ריאתי אחרי התחלת הטיפול ב-olanzapine (שם מסחרי: Zyprexa).
במקרה המתואר הגיע אדם בן 28 לבית החולים בשל הפרעה פסיכוטית. הוחל במתן טיפול ב-olanzapine (במינון של 10 מ”ג ליום) והמנה הועלתה בהדרגה ל-30 מ”ג ליום. בנוסף טופל החולה במתן levomepromazine במינון 50 מ”ג ליום, oxazepam (שם מסחרי:Vaben) במינון 10 מ”ג ליום, ו-flunitrazepam (שם מסחרי: Psiconeurin) במינון 1 מ”ג ליום. כעבור 10 שבועות, החל החולה להתלונן על כאבים בזמן נשימה וחווה שתי אפיזודות של haemoptysis. בדיקה קלינית לא העלתה ממצאים נשמעים, לא נמצאו dyspnoea, tachypnoea, עליה בחום הגוף, ובנוסף נמצאו לחץ דם וקצב לב תקינים. באנליזה של בדיקות דם נמצאו ריכוזים גבוהים של C reactive protein (כ-113 מ”ג לליטר, התחום התקין נמוך מ-10 מ”ג לליטר), של פיברינוגן (כ-6 ג’ לליטר, התחום התקין 2-4 ג’ לליטר), ושל D-dimer (כ-0.89 מ”ג לליטר, התחום התקין נמוך מ-0.50 מ”ג לליטר). בבדיקה טומוגרפית ממוחשבת נמצא תסחיף ריאתי באונה השמאלית העליונה. הוחל במתן טיפול סטנדרטי נוגד קרישה, שהוביל להתאוששות של החולה. בנוסף, הופסק הטיפול ב-olanzapine והוחלף בטיפול ב-quetiapine (שם מסחרי: Seroquel).
דיווחים עכשויים מעידים על קשר בין clozapine (שמות מסחריים: Leponex, Lozapine) לבין היווצרות פקקות בורידים. אולם, עד כה לא דווח על סיבוכים שנגרמו כתוצאה מהיווצרות קרישים בחולים שטופלו ב-olanzapine. ההשפעות המרגיעות, כמו גם העליה במשקל הקשורה במתן טיפול אנטי-פסיכוטי, עשויה להוביל להיווצרות אורח חיים רגוע יותר, ולכן להופעת נטייה ליצירת פקקות בורידים. במקרה שתואר, סובל החולה ממשקל יתר (BMI 28.5), אך בעקבות התחלת הטיפול ב-olanzapine לא הופיע שינוי גדול במשקלו. פרט לכך, מצבו הבריאותי תקין ורמת פעילותו הפיזית רגילה. בבדיקות למחלות קרישה, שכוללות בדיקת נוגדני antiphospholipid (הם immunoglobulin lupus anticoagulants ונוגדני anticardiolipin), מוטציות ב-methylenetetrahydrofolate reductase C677T thermolabile variant, מוטציות ב-prothrombin G20210A , בדיקת תנגודת להפעלה של ה-protein C המופעל, בדיקות ה- protein S, protein C, antithrombin III, וה-homocysteine, לא נמצאו כל גורמי סיכון. דבר זה מותיר בעינה את התהייה הנוגעת להשפעה הסיבתית הישירה של מתן הטיפול התרופתי.
BMJ 2003;327:1384
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!