מתוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, עולה כי חולי לימפומה שנמצאים חיוביים ל-hepatitis B surface antigen, HBVsAg, צריכים לקבל lamivudine (שם מסחרי בארץ:Zefrix) לפני התחלת הטיפול הכמותרפי האינטנסיבי.
החוקרים כותבים כי וירוס צהבת B הינו גורם תמותה ומורבידיות בחולים שבהם נמצא HBVsAg חיובי המטופלים בכימותרפיה. לטענתם, מתן טיפול אנטי-ויראלי רק אחרי הופעת אי-התקינויות הביוכימיות העיקריות איננו משביע רצון. הם מסבירים כי בשלב זה עלול הטיפול להיות בלתי יעיל במניעת נזק כבדי משום שהארועים האימונולוגיים הגורמים לזיהום כבר הופעלו.
במחקר חולקו באקראי 30 חולי לימפומה שבהם נמצא HBVsAg חיובי לקבלת טיפול מקדים ב-100 מ”ג lamivudine ליום במהלך שבוע לפני הטיפול הכמותרפי, או טיפול דחוי ב-100 מ”ג lamivudine ליום שהתחיל כשהופיעה עדות סרולוגית לרה-אקטיבציה של וירוס hepatitis B.
רה-אקטיבציה ויראלית של hepatitis B הופיעה אחרי הכמותרפיה ב-8 (53%) מהחולים שקיבלו את הטיפול הדחוי ובאף אחד מהחולים שקיבלו טיפול מקדים (P=.002). אחרי הטיפול הכמותרפי, 7 חולים שקיבלו טיפול דחוי עדיין סבלו מהזיהום, ב-5 מהם לא הופיעה צהבת בעור, באחד מהם הופיעה צהבת בעור, ובאחד מהם הופיע כשל כבדי.
בהשוואה לקבוצה שקיבלה את הטיפול הדחוי, בקבוצה שקיבלה טיפול מקדים נמצא שיעור השרדות גבוה יותר ללא זיהום בשל רה-אקטיבציה ויראלית (P=.002). זמן ההופעה הממוצע של רה-האקטיבציה של hepatitis B עמד על 16 שבועות (טווח של 4-36 שבועות) אחרי תחילת הטיפול הכמותרפי. ב-3 מתוך 23 החולים (13%) שטופלו הופיע זיהום ב-hepatitis B לאחר הפסקת הטיפול ב-lamivudine. רמות ה-ALT חזרו לרמתם התקינה בחולים אלו לאחר חזרה לטיפול ב-lamivudine.
החוקרים כותבים כי יש לשקול טיפול מקדים ב-lamivudine לפני או תוך כדי מתן הטיפול הכמותרפי בחולי לימפומה הנמצאים חיוביים ל-HBVsAg ועומדים לעבור כימותרפיה אינטנסיבית. הם מוסיפים כי הדאגה העיקרית הקשורה לשימוש המקדים הינה השימוש ארוך הטווח הנובע מכך, והשימוש שאיננו הכרחי בחלק מהחולים שאולי לא יפתחו רה-אקטיבציה של HBV. שאלה נוספת העולה, לטענתם, וקשורה לשימוש ב-lamivudine בקרב חולים חיוביים ל-HBVsAg נוגעת לנקודת הפסקת הטיפול.
Gastroenterology. 2003;125:1742-1749
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!