הנעה מיידית מסייעת בריפוי של ”שבר מתאגרפים”

מחקר שפורסם לאחרונה מדווח כי ניתן להשוות את תוצאות הטיפול באמצעות חבישת לחץ למשך שבוע ימים ואחריה הנעה מיידית לתוצאות הטיפול באמצעות גיבוס אל עצם ה-ulna במקרים של שבר מתאגרפים שזוויתו אינה עולה על 70 מעלות והוא אינו מסובב

. 

עדיין קיימות מספר מחלוקות בנוגע לטיפול בשבר סאב-קפיטלי של עצם ה- metacarpal החמישית, או “שבר המתאגרפים”, הנוגעות לגודל זווית השבירה הדיסטלית המתקבל לפני שנוצר הכרח לביצוע הקטנה, לסוג טיפול ההמשך המומלץ, ולמשך הקיבוע הדרוש באמצעות גבס או תחבושת.

בכדי לבדוק האם אפשור תפקוד מספק תוצאות ברות השוואה לאלו שמתקבלות בקיבוע מוחלט בטיפול בשבר מתאגרפים בחרו החוקרים באקראי 20 חולים הסובלים משבר מתאגרפים לטיפול באמצעות גיבוס לעצם ה-ulna למשך 3 שבועות ובעקבותיו אפשור הנעה ו-20 חולים לטיפול באמצעות חבישת לחץ למשך שבוע ואחריה הנעה מיידית. בכל הנבדקים לא עלתה זווית השבר על 70 מעלות, וזווית השבר הממוצעת שנמצאה עמדה על 39 מעלות (בטווח שנע בין 15 מעלות ל-70 מעלות).

 

בנקודות הסיום הוערכו טווח התנועה של מפרק ה-phalangeal של עצם ה- metacarpal החמישית, דיווחי המטופלים אודות כאבים ואודות שביעות רצונם מן הטיפול, יכולת המטופלים לחזור לעבודה או לעסוק בתחביביהם, והצורך בטיפול פיזיותרפי. 

בזמני מעקב של 6 שבועות ושל 12 שבועות לא נמצא הבדל בעל משמעות סטטיסטית בין 15 החולים שניתנו להערכה בקבוצה שטופלה בגיבוס ובין 20 הנבדקים שניתנו להערכה בקבוצה שטופלה באמצעות חבישת לחץ. בזמן מעקב של 12 שבועות טווח התנועה שנמדד עמד על 93% ו-95%, בהתאמה, רמת הכאבים הייתה משביעת רצון ב-93% ו-95%, בהתאמה, ונמצאה שביעות רצון בקרב 80% מהמטופלים בכל אחת משתי הקבוצות. 

החוקרים מסכמים כי הטיפול הפחות קיצוני באמצעות חבישת לחץ ואחריה הנעה מיידית מהווה תחליף מספק לטיפול הקיצוני יותר באמצעות גבס במקרים של “שבר מתאגרפים” שאיננו מסובב וזוויתו לא עולה על 70 מעלות.

Arch Orthop Trauma Surg 2003;123:534-537

לדיווח ב- docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן