התוצאה ארוכת הטווח של פרכוסים בחולים החופשיים תחילה מהתקפים אפילפטיים לאחר ניתוח רזקטיבי לאפילפסיה.

Yoon HH, Kwon HL, Mattson RH, et al. Long-term seizure outcome in patients initially seizure-free after resective epielpsy surgery. Neurology 2003;61:445-450.

רקע. ב-20 השנים האחרונות ניתוח רזקטיבי לאפילפסיה בלתי-נשלטת דווח כמוצלח ב- 30% עד מעל 90% מהמנותחים, בתלות בבחירת החולים, הערכה אבחנתית, ההליך הניתוחי הספציפי והערכת התוצאה הניתוחית. אולם, מאחר שהתוצאה הניתוחית הוערכה לאחר השנה הראשונה או השניה , לא ידוע מהי התוצאה לאחר 5, 10 ו- 20 שנה לאחר הניתוח. מחקרים מעטים שבדקו את התוצאה ארוכת הטווח לאחר הניתוח מצאו כי פרכוסים יכולים להופיע מחדש לאחר שנים רבות, ואף עשור, שבמהלכן היו החולים חופשיים מהתקפים.

מעבר לעוגמת הנפש הנגרמת לחולה ולמשפחתו, הפרכוסים החוזרים מקשים על ההחלטה מתי יש להפסיק את מתן התרופות האנטי-אפילפטיות, שהחולה ממשיך ליטול כשהוא חופשי מהתקפים במשך 2 עד 5 שנים לאחר הניתוח.

מטרת המחקר היתה להעריך את גורמי הסיכון והסבירות לפרכוסים חוזרים בחולים שהיו תחילה חופשיים מהתקפים לאחר ניתוח רזקטיבי לאפילפסיה בלתי-נשלטת.

שיטות. נבדקו רטרוספקטיבית 175 חולים שעברו לובקטומיה בין השנים 1972 ו- 1992 ושהיו חופשיים מהתקפים במשך השנה הראשונה לאחר הניתוח. התוצאה נמדדה ע”י הסיכון לחזרת התקפים, קיום אאורות בחולה החופשי מסוגים אחרים של התקפים ושכיחות ההתקפים החוזרים.

תוצאות. מבין 175 חולים (מעקב ממוצע- 8.4 שנים), ב- 63% לא היו התקפים חוזרים. הסיכוי להיות חופשי מהתקפים 3 שנים לאחר הניתוח היה 6%± 83%, 5 שנים- 7% ± 72% ו- 10 שנים-± 9% 56% . לאחר התאמה לגיל החולה בעת הניתוח, משך האפילפסיה לפני הניתוח ואזור הרזקציה- פתולוגיה תקינה היתה קשורה לסיכון גבוה להתקפים חוזרים בהשוואה לסקלרוזיס טמפורלית מזיאלית או פתולוגיה אחרת. מקרב החולים שהיו חופשיים מהתקפים, משך אפילפסיה של 20 שנה או יותר לפני הניתוח היה קשור עם סיכון מוגבר לאאורות פוסט-ניתוחיות. מבין החולים עם התקפים חוזרים, ל- 51% מהם היה התקף אחד או פחות מזה לשנה. נמצא קשר בין פתולוגיה תקינה וחזרה מוקדמת של התקפים לתדירות גבוהה יותר של התקפים חוזרים לארח הניתוח.

מסקנות. בחולים החופשיים מהתקפים במהלך השנה הראשונה לאחר ניתוח רזקטיבי לאפילפסיה, הסיכוי להשאר חופשי מהתקפים יורד ל- 56% לאחר 10 שנים. אולם, למחצית מהחולים עם התקפים חוזרים היה לכל היותר התקף אחד לשנה. משך מחלה ארוך יותר לפני הניתוח ופתולוגיה תקינה ניבאו תוצאה גרועה יותר.

המלצות לקריאה נוספת.

1. Eliashiv SD, Dewar S, Wainwright I, et al. Long-term follow-up after temporal lobe resection for lesions associated with chronic seizures. Neurology 1997;48:1383-88.

2. Foldvary N, Nashold B, Mascha E, et al. Seizure outcome after temporal lobectomy for temporal lobe epielepsy. Neurology 2000;54:630-4.

3. BG, Hays RD, Rausch R, et al. Outcomes in 248 patients who hadiagnostic evaluations for epilepsy surgery. Lancet 1995;346:1445-9.

4. Sperling MR, O’Connor MJ, Saykin AJ, Plummer C. Temporal lobectomy for refractory epilepsy. JAMA 1996;276:470-5.

 5. Schiller Y, Cascino GD, So EL, Marsh R. Discontinuation of antiepileptic drugs after successful epilepsy surgery. Neurology 2000;54:346.

6. Radhakrishnan K, So EL, Mosewich RK, et al. Predictors of outcome of anterior temporal lobectomy for intractable epilepsy: a multivariate study. Neurology 1998;51:465-71.

7. Wass CT, Rajala MM, Hughes JM, et al. Long-term follow-up of pateitns treated surgically for medically intractable epilepsy: results in 291 patients treated at Mayo Clinic Rochester between July 1972 and March 1985. Mayo Clinic Proc 1996;71:1105-13.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן