היפותרמיה תרפואיטית אינה משפרת את התוצאות בילדים בקומה לאחר דום לב בבית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ליעד טמפרטורה מומלץ במבוגרים ובילדים בקומה לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים; עם זאת, אין נתונים רבים אודות גישת טיפול זו לאחר דום לב בבית החולים.
המחקר הנוכחי נערך ב-37 בתי חולים לילדים, במהלכו השוו החוקרים שתי התערבויות מבוססות-טמפרטורה בילדים לאחר דום לב בבית החולים. בתוך שש שעות לאחר חזרת דופק, ילדים בקומה בגיל של לפחות 48 שעות ועד 18 שנים חולקו באקראי להיפותרמיה תרפואיטית (יעד טמפרטורה של 33 מעלות צלזיוס) או נורמותרמיה תרפואיטית (יעד טמפרטורה של 36.8 מעלות צלזיוס). תוצא היעילות העיקרי, הישרדות 12 חודשים לאחר דום לב עם מדד של 70 ומעלה בסולם Vineland Adaptive Behavior Scales (VABS-II), נבחן בקרב חולים עם מדד VABS-II של לפחות 70 לפני דום לב.
המחקר הופסק מוקדם בשל העדר תועלת לאחר הקצאה אקראית של 329 חולים. בקרב 257 החולים עם מדד VABS-II של לפחות 70 לפני דום לב, ושהיו זמינים להערכה, שיעורי תוצא היעילות העיקרי לא היו שונים משמעותית בין קבוצת היפותרמיה וקבוצת נורמותרמיה (36% לעומת 39%, סיכון יחסי של 0.92). בקרב 317 החולים שהיו זמינים להערכת השינוי הנוירו-התנהגותי, השינוי במדד VABS-II מתחילת המחקר עד לאחר 12 חודשים לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.
בקרב 327 החולים שהיו זמינים להערכת הישרדות לאחר שנה אחת, שיעורי ההישרדות לאחר שנה לא היו שונים משמעותית בין קבוצת היפותרמיה ונורמותרמיה (49% לעומת 46%, בהתאמה; סיכון יחסי של 1.07).
היארעות השימוש במוצרי דם, זיהומים ואירועים חריגים חמורים, כמו גם שיעורי התמותה לאחר 28 ימים, לא היו שונים באופן מובהק בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי להיפותרמיה תרפואיטית אין ערך מוסף מבחינת הישרדות עם תוצאה תפקודית חיובית לאחר שנה אחת בטיפול בילדים בקומה לאחר ששרדו דום לב בתוך כותלי בית החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!