הודעת משה”ב

שר הבריאות: “חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הוא פצצת זמן מתקתקת.”

שר הבריאות, ח”כ הרב יעקב ליצמן ציין בתגובה: “נתוני ה OECD מצביעים גם הם על הצורך ביישום מידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי אותה גיבשנו במשרד הבריאות. זהו צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הבירוקרטיה. חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הופך לפצצת זמן מתקתקת וזו העת לרפורמה בסיעוד. אני קורא לרה?מ ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא ולהביא ליישום מידי של הרפורמה לטובת אזרחי ישראל.”

מנכל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: ” הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת עוד כוח אדם איכותי למערכת ייתן מענה. הציבור הישראלי מצפה מאתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר שתחסוך להם הרבה הוצאות פרטיות – וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות. האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית, רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציביים באוצר, אמיר לוי ובראשותי מחויבת לתת מענה לצרכים הללו. “

**

ארגון ה-OECD מפרסם בפעם הראשונה נתונים אודות היקף הזכויות שנותנות המדינות החברות בארגון לקשישים הסיעודיים. הפרסום כולל מידע מפורט אודות  הזכויות הציבוריות שניתנות לקשישים הסיעודיים ב-14 מדינות OECD שהשתתפו במחקר.

ישראל היא בין המדינות הבודדות שלא נותנות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים (עמוד 7 במסמך).

ישראל היא מן המדינות הבודדות שבהן מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים במדינות ה-OECD וכוללות מבחני נכסים של הקשישים הסיעודיים (עמוד 8).

אחוז הקשישים הסיעודיים בישראל הוא הגבוה ב-OECD ועומד על למעלה מ-20% (ניתן לראות בתרשים הראשון).

המחקר בוחן איזו אחוז מהכיסוי נותנת המדינה לקשישים הסיעודיים בקהילה לפי רמות תלות שונות. ברמת התלות הנמוכה, לא ניתנות זכויות ציבוריות לקשישים הסיעודיים בישראל (רק בארה”ב, קרואטיה, וצ’כיה המצב דומה). ברמת התלות הבינונית ישראל נמצאת גם כן בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי עם כיסוי במספק כ-45% מהצורך. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי מגיע לכ-45% מהצורך, נמוך מרוב מדינות ה-OECD. את הנתונים המלאים ניתן לראות בתרשים השני.

ביחס לכיסוי בתחום האשפוז, האשפוז הסיעודי הציבורי בישראל הוא מן המקיפים במדינות ה-OECD תרשים 3 ומממן כמעט 80% מעלות האשפוז הסיעודי. יחד עם זאת, ב-OECD מציינים כי מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים במדינות הארגון ולוקחים בחשבון את נכסי הקשיש הסיעודי. זאת לעומת מבחני ההכנסה של ביטוח לאומי בקהילה שהם יחסית קלים. את רשימת המדינות המלאה שמתחשבות בנכסים ניתן לראות בטבלה הראשונה.

כאשר בוחנים את מצבן של האוכלוסיות החלשות, ניתן לראות כי האוכלוסיות החלשות בישראל נדרשות להוציא את שיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב-OECD (תרשים 4).

תרשים 1 אחוז הקשישים הסיעודיים בקהילה ובאשפוז

Proportion of over-65s receiving long-term care in institutions and at home, 2014 (or nearest year)

Source: OECD Health Data 2016 
* Country only reports data on LTC recipients in institutions

תרשימים 2-3 אחוז הכיסוי הציבורי בקהילה ובאשפוז לפי מידות הצורך

Public cost share for someone with median income and low assets, by level and type of need

Panel A: home care

Panel B: institutional care

טבלה 1 המדינות שמתחשבות בנכסים במבחני ההכנסה

Countries that apply asset tests when determining social protection for home care and institutional care

תרשים 4 ההוצאה הפרטית לפי הכנסה לאנשים עם מעט נכסים

Out-of-pocket costs by income, for someone with low assets (continued overleaf)

Panel A: home care for moderate needs (22½ hours), low income

להורדת המסמך (קובץ וורד) המלא של ה-OECD