מחצית מבין למעלה מאלף לחולים שאושפזו ליחידות טיפול נמרץ לב במרכז שלישוני גדול במהלך למעלה משנה אחת, סבלו גם מכשל נשימתי חד, נזק כלייתי חד, או אלח-דם. בחולים עם כשל ריאתי או כלייתי משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ היה ארוך יותר, ובאלו עם נזק כלייתי, כשל ריאתי או אלח-דם תועדה עליה של פי ארבע בסיכון לתמותה באשפוז.
החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי במטרה לקבוע את הקשר בין מחלות אקוטיות לא-לבביות ובין התוצאות, כולל משך אשפוז, תמותה ואשפוזים חוזרים. מדגם המחקר כלל 1,042 אשפוזים בין 12 באוקטובר, 2013, ועד 28 בנובמבר, 2014, ליחידות טיפול נמרץ לב במערכת הבריאות של אוניברסיטת וירג’יניה.
האבחנות העיקריות הנפוצות ביותר במדגם כללו תסמונת כלילית חדה (25%), שכללה מקרים של תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST (14%) ואוטם לבבי עם עליות מקטע ST (11%). אלח-דם היה האבחנה העיקרית הלא-לבבית הנפוצה ביותר (5%), אך תועד רק ב-16% מכלל האשפוזים. נזק כלייתי חד וכשל נשימתי חד תועדו כל אחד ב-30% מהאשפוזים. מחצית מכלל האשפוזים (524 חולים, 50%) נבעו מכשל נשימתי חד, נזק כלייתי חד, או אלח-דם.
חציון משך האשפוז ביחידות טיפול נמרץ לב ובבית החולים עמד על יומיים ושישה ימים, בהתאמה. שיעורי התמותה עמדו על 7% ביחידות טיפול נמרץ לב ועל 12% בבית החולים. מבין 920 החולים ששרדו עד לשחרור מבית החולים, 171 חולים (19%) אושפזו בשנית בתוך 30 ימים.
החוקרים זיהו קשר בין אלח-דם, נזק כלייתי חד וכשל נשימתי חד ובין תמותה. נזק כלייתי חד, כשל נשימתי חד והופעה חדשה של פרפור פרוזדורים תת-קליני, שתועדו ב-8% מהאשפוזים, נקשרו כולם עם משך האשפוז ביחידות טיפול נמרץ לב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים רבים ביחידות טיפול נמרץ לב מודרניות סובלים ממחלות לא-קרדיווסקולאריות אקוטיות, המלוות בעליה בשיעורי תמותה ומשך אשפוז.
J Am Coll Cardiol 2017; 69:19992007
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!