חשיפה קצרה לשדה מגנטי מתחלף עשויה לפגוע בביופילם הנוצר על מפרק ברך תותב, כך מדווחים חוקרים שבחנו את הטכנולוגיה בתנאי מעבדה ובמודל עכברים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעור הזיהומים במפרק תותב נעים סביב 1-2% ולא ידוע מדוע חלק מהחולים מפתחים זיהום ואחרים לא. מגוון פתוגנים עשויים להוביל לזיהום במפרק תותב, כולל Pseudomonas aeruginosa ו-Staphylococcus aureus.
החוקרים הציעו כי דרך אפשרית למנוע מקרים אלו היה חשיפה של המפרק התותב לשדה מגנטי מתחלף בתדירות-גבוהה (מעל 100 קילו-הרץ). טכניקה זו מובילה לחימום המתכת, אך רק בקצוות החיצוניים, בהם נוצר הביופילם.
הניסויים המעבדתיים של החוקרים הדגימו ירידה של מעל 5 לוגריתמים בספירת החיידקים על המפרק לאחר חשיפה בת חמש דקות לשדה מגנטי מתחלף. בדיקות מיקרוסקופיות הדגימו כי חלקים של מטריקס הביופילם נהרסו בתוך דקה אחת.
מניתוח FEA (Finite Element Analysis) עלה כי חשיפה לסירוגין לשדה מגנטי מתחלף עשויה להוביל לחימום אחיד של מפרק ברך תותב. מחקרים מעבדתיים אישרו כי הנזק התרמי מוגבל לאזור ממוקם (פחות מ-2 מ”מ) סביב השתל וכי ניתן לשמור על בטיחות הטיפול באמצעות ניטור אקוסטי ללזיהוי חימום המשטח.
ממצאים ראשונים אלו תומכים בהשערה לפיה חשיפה לשדה מגנטי מתחלף עשויה להכחיד ביופילם הנוצר על שתלי מתכת ולהגביר את התועלת של טיפול אנטיביוטי קונבנציונאלי.
Scientific Reports 7, Article number: 7520 (2017)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!