במאמר המתפרסם באתר “הארץ” מנתח פרופ’ רן קורנובסקי (בתמונה) , נשיא האיגוד הקרדיולוגי , את הדיווח אודות מותה של כתבת יפנית צעירה בשל עבודת יתר, או כפי שהיא מוכרת ומכונה ביפן – “קארושי” .
קורנובסקי משווה את ה”קארושי”, שאינה מוגדרת בספרות הרפואית כסינדרום מוכר , לסינדרום הטקצובו (Takotsubo), הידועה גם בשם “תסמונת הלב השבור”, שמוגדרת היטב בספרות הרפואית, ומגיע להערכה שייתכן ומדובר בתופעה בעלת מאפיינים נפשיים-פיזיולוגיים דומים, אך שבניגוד לטקצובו , שבו הטריגר להפרעת קצב הוא בדר”כ קצר מועד ושלאחריו הלב יכול לחזור לתפקוד תקין (בעיקר תחת טיפול הולם), הרי שבקארושי ייתכן ומדובר בטריגר מתמשך הגורם למצב דחק שנמשך שבועות או חודשים המוביל להפרשת קטכולאמינים מוגברת וממושכת וכתוצאה מכך להפרעת קצב שגורמת לקריסה קרדיאלית בלתי הפיכה ולתמותה.
להערכת קורנובסקי ייתכן שחלק לפחות מהאנשים שעברו קארושי סבלו עוד קודם לכן ממחלת לב סמויה כמו קרדיומיופתיה היפרטרופית (הקיימת בשכיחות של 1:500) או פגם גנטי הקשור להפרעות קצב מסכנות חיים, ומצב הדחק בו היו היווה את הטריגר להפרעת הקצב הקטלנית.
מכל מקום, הוא מסכם כי “מנוחות, הפוגות ויצירת תרבות פנאי בחיי היומיום הן צורך ממשי לבריאות תקינה”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!