מנתונים חדשים מטעם ה-Centre for Health Economics באנגליה עולה כי בכל שנה באנגליה ניתן לזהות מאות מיליוני טעויות בטיפול תרופתי. לדברי הכותבים, אמנם חלק גדול מהטעויות הללו אינו מוביל לנזק למטופל או שכרוך בנזק קל בלבד, אך עדיין מדובר בעשרות מיליוני טעויות העשויות להיות בעלות חשיבות קלינית.

ברקע לסקירה מסבירים הכותבים כי טעות רפואית הינה אירוע הניתן למניעה, העשוי להוביל למתן לא-הולם של טיפול תרופתי או לנזק למטופל.

החיפוש הספרותי העלה 36 מחקרים שדיווחו על שיעור הטעויות במרפאות ראשוניות, טיפול ביתי וטיפול שניוני, וכן בשלבים השונים של מסלול הטיפול התרופתי. היקף הטעויות הרפואיות נע בין 0.2% ועד 90.6%, עם שיעור גבוה יותר של טעויות בטיפול תרופתי בחולים מבוגרים יותר, או בנוכחות מחלות רקע וריבוי תרופות.

החוקרים זיהו ארבעה מחקרים בבריטניה להערכת עלות הטעויות הרפואיות בתנאים ספציפיים, עם מגוון רחב של הערכת עלויות, אשר נעו בין 67.93 יורו לכל טעות שנמנעה בטיפול במשאפים ועד 6,927,078.96 יורו לתביעות על-רקע טעויות במתן חומרי הרדמה.

ההשערה היא כי בכל שנה באנגליה, ישנן 237 מיליון טעויות רפואיות בשלב מסוים במהלך הטיפול התרופתי. מדובר במספר גבוה מאוד, אך 72% מהטעויות הללו הן בעלות פוטנציאל קטן לנזק, אם בכלל. סביר להניח כי חלק גדול מהטעויות הללו מזוהות לפני שמגיעות למטופל, אך לא ניתן לשער את היקף המקרים הללו.

לפי ההערכות, בכל שנה ישנן 66 מיליון טעויות בעלות חשיבות קלינית אפשרית, כאשר 71% מהן ברפואה ראשונית. מדובר באתר המרכזי בו ניתנים מרשמים לתרופות והחולים מנפקים את הטיפול התרופתי. מרשמים ברפואה ראשונית אחראיים ל-33.9% מכלל הטעויות בעלות חשיבות קלינית אפשרית.

שיעור הטעויות בבריטניה דומה לזה שתואר במערכות בריאות אחרות, דוגמת ארצות הברית ומדינות אחרות באיחוד האירופי.

יש מעט עדויות באשר לנזק האפשרי למטופל של טעויות בטיפול תרופתי. החוקרים נדרשו להעריך את נטל הטעויות הללו על-בסיס מחקרים שמדדו את הנזק עקב אירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי. הערכת העלויות של אירועים חריגים שניתן היה למנוע בוודאות עמדה על 985 מיליון פאונד בשנה. ניתן לסווג זאת לשניים:

·       אירועים חריגים משנית לטיפול תרופתי במסגרת טיפול ראשוני, אשר הובילו לאשפוז בבתי חולים (83.7 מיליון פאונד; טעויות אלו אחראיות ל-627 מקרי תמותה).

·       אירועים חריגים משנית לטיפול תרופתי במסגרת טיפול משני, אשר הובילו לאשפוז ממושך יותר (14.8 מיליון פאונד; טעויות אלו אחראיות ל-85 מקרי תמותה ותרמו ל-1,081 מקרי תמותה).

נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, נוגדי-קרישה ונוגדי-טסיות הובילו ללמעלה משליש מהאשפוזים משנית לאירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי. דימומים ממערכת העיכול תועדו במחצית ממקרי התמותה עקב אירועים חריגים משנית לטיפול תרופתי במסגרת טיפול ראשוני. בחולים מבוגרים יותר תועד סיכוי גבוה יותר לאירועים חריגים שניתן היה למנוע.

הערכות אלו מבוססות על מחקרים שנערכו לפני לפחות עשר נים ולכן ייתכן כי אינן משקפות את המצב כיום. ייתכן כי מדובר בתת-הערכה של נטל טעויות בטיפול רפואי, שכן נכללו רק הוצאות בטווח הקצר ותוצאות החולים, ואין נתונים אודות נטל הטעויות במסגרת טיפולי בית.

החוקרים קוראים להשקיע מאמצים נוספים במטרה לשפר את איסוף הנתונים אודות טעויות והנזקים האפשריים למטופלים, וכן ליישם התערבויות מבוססות-ראיות להפחתת טעויות בטיפול רפואי.

הערת מערכת:

לדברי החוקרים, היקף הטעויות הרפואיות באנגליה דומה לזה שתועד במדינות אחרות באירופה ובארצות הברית. במידה והדבר תקף גם לישראל, אזי מדובר בהיקף של כ-38 מיליון טעויות בטיפול תרופתי בכל שנה בישראל, כולל כ-10 מיליון טעויות העשויות להיות בעלות חשיבות קלינית.