במאמר שפורסם בכתב העת EP-Europace מדווחים חוקרים על תוצאות אבלציה של פרפור פרוזדורים לאחר עשר שנים מהפרוצדורה, מהן עולה כי הפרוצדורה מלווה בהיארעות נמוכה של התקדמות לפרפור פרוזדורים קבוע ושיפור משמעותי באיכות החיים של החולים. קוטר פרוזדור שמאלי גדול יותר ניבא הישנות הפרעת קצב, בעוד שלחץ דם, מדד מסת גוף ורמות סוכר בדם בצום ניבאו שמירה על מקצב סינוס.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התוצאות, לתאר את הגורמים המנבאים הישנות ולדווח על איכות החיים של החולים עשר שנים לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים.
המחקר התצפיתי כלל 255 חולים שהופנו לאבלציה של פרפור פרוזדורים במרכז יחיד בעל נפח חולים גדול. המשתתפים הופנו לטיפול בין יוני 2004 ועד יוני 2006 והשלימו הערכה קלינית שנתית והולטר אק”ג. מבין המשתתפים, 42.7% אובחנו עם פרפור פרוזדורים התקפי, 77% היו גברים, 132 חולים (52%) נותרו ללא הפרעת קצב ו-27 חולים (10%) התקדמו לפרפור פרוזדורים קבוע.
מניתוח רב-משתני עלה כי קוטר קדמי-אחורי גדול יותר של הפרוזדור השמאלי (יחס סיכון של 1.05, p=0.02) נקשר עם הישנות הפרעת הקצב, בעוד שלעליה בלחץ הדם (יחס סיכון של 0.06, p=0.01), מדד מסת הגוף (יחס סיכון של 0.006, p<0.001) ורמות סוכר בדם בצום (יחס סיכון של 0.58, p=0.02) במהלך המעקב הייתה השפעה מגנה מפני הישנות הפרעת הקצב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות אבלציה של פרפור פרוזדורים לאחר למעלה מעשר שנים מהפרוצדורה העידו על היארעות נמוכה של התקדמות לפרפור פרוזדורים קבוע. החוקרים הצליחו לזהות כי קוטר קדמי-אחורי גדול יותר של פרוזדור שמאלי ניבא הישנות הפרעת הקצב, בעוד שלחץ דם, מדד מסת גוף ורמות סוכר בדם בצום ניבאו שמירה על מקצב סינוס.
Europace 2018;20:44350
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!