טיפול הורמונאלי פומי מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי בנשים לאחר-מנופאוזה ללא היסטוריה של אירועים תרומבואמבוליים קודמים. מנגד, במאמר שפורסם בכתב העת Thrombosis Research מדווחים החוקרים כי טיפול הורמונאלי לא-פומי לא השפיע משמעותית על סיכון זה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון לאירועים תרומבואמבוליים בנשים לאחר-מנופאוזה שנטלו טיפול לא-פומי באסטרוגן, בהשוואה לנשים שנטלו אסטרוגן פומי וקבוצות ביקורות (נשים שנטלו פלסבו או נשים שלא נטלו טיפול הורמונאלי), כמו גם לבחון את ההשפעה התרומבוטית של אסטרוגנים בלבד, בהשוואה לטיפול המשלב פרוגסטין+אסטרוגן.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית במאגרי MEDLINE, Cochrane CENTRAL, EMBASE ו-Clinical Trials.gov. החיפוש הוביל לזיהוי 22 מחקרים שנכללו במטה-אנליזה (תשעה מחקרי מקרה-ביקורת, 9 מחקרי עוקבה וארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים). בהשוואה לקבוצות הביקורת, הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי לא היה מוגבר עם טיפול הורמונאלי לא-פומי, כולל טיפול באסטרוגן ואסטרוגן עם פרוגסטין (יחס סיכויים של 0.97), טיפול לא-פומי באסטרוגן בלבד (יחס סיכויים של 0.95) וטיפול לא-פומי במשלב פרוגסטין-אסטרוגן (יחס סיכויים של 0.92). מנגד, בהשוואה לקבוצות ביקורות, החוקרים זיהו סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי עם טיפול הורמונאלי פומי, כולל טיפול באסטרוגן או אסטרוגן+פרוגסטין (יחס סיכויים של 1.72), טיפול פומי באסטרוגן בלבד (יחס סיכויים של 1.43) ומשלב אסטרוגן-פרוגסטין פומי (יחס סיכויים של 2.35). בהשוואה לטיפול לא-פומי, טיפול הורמונאלי פומי לווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכויים של 1.66).
החוקרים כותבים כי איכות העדויות במטה-אנליזה הייתה נמוכה-עד-מתונה ודרושים מחקרים קליניים נוספים בכדי לתמוך בהשפעה של סוגים שונים של פרוגסטין ואסטרוגן וצורות המתן על הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי.
Thromb Res. 2018 Aug;168:83-95
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!