מערכת מעגל סגור של FiO2 (Fraction of Inspired Oxygen), המבוססת על שונות ברוויון חמצן בדם עורקי הובילה לעליה משמעותית במשך הזמן בו רוויון חמצן בדם עורקי היה בטווח היעד הרצוי ביילודים עם משקל לידה נמוך מאוד, לצד הפחתת הצורך בהתאמות ידניות של הטיפול, בהשוואה להתאמה שגרתית של הטיפול בידי אנשי צוות רפואי. במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים עוד החוקרים כי לא תועדה השפעה משמעותית לאופן בקרת ריכוז החמצן על רוויון חמצן אזורי ברקמות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של מערכת מעגל סגור חדשה לבקרת ריכוז החמצן הניתן לטיפול בפגים בעלי משקל לידה נמוך מאוד על השונות ברוויון חמצן בדם עורקי ורוויון חמצן אזורי ברקמות.
במחקר האקראי נערכה השוואה בין מערכת אוטומטית להתאמה ידנית של ריכוז החמצן הנשאף במהלך שתי תקופות עוקבות בנות 24 שעות, באמצעות מנשם Sophie Infant Ventilator. המחקר נערך במרכז רפואי שלישוני וכלל 12 פגים בעלי משקל לידה נמוך מאוד (גיל הריון חציוני של 25 שבועות; משקל לידה ממוצע של 667 גרם). התוצא העיקרי של המחקר היה אחוז הזמן בטווח היעד הרצוי של רוויון חמצן בדם עורקי.
מהתוצאות עולה כי חלה עליה במשך הזמן בטווח היעד הרצוי של רוויון חמצן בדם עורקי (88-96%) במהלך השימוש במערכת האוטומטית, בהשוואה למערכת הידנית (77.8% לעומת 68.5%, p<0.001) וירידה במשך הזמן בו ערכי הסטורציה בדם עורקי היו נמוכים מהיעד (18.1% עם המערכת האוטומטית לעומת 25.6% עם התאמה ידנית, p<0.01).
החוקרים זיהו גם ירידה דרמטית באירועי רוויון חמצן בדם עורקי של מתחת ל-88% שארכו למעלה מ-180 שניות (שני אירועים לעומת עשרה אירועים, בהתאמה) ובצורך בהתאמות ידניות. הנתונים לא הצביעו על הבדלים משמעותיים בין שני הטיפול כאשר החוקרים בחנו את משך הזמן שהיילודים שהו מעל ליעד רוויון החמצן בדם עורקי (4.1% לעומת 5.9%), חציון FiO2, ממוצע ריכוז חמצן בדם עורקי לאורך הזמן או את רוויון חמצן ברקמות אזוריות במוח, כבד וכליות.
Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2018 Aug 28
הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מערכות מעגל סגור המשנות את ריכוז החמצן בניתן באוויר הנשאף בהתאם לריוויון החמצן בדם הולכות ומתפתחות בשנים האחרונות. מערכות אלו מווסתות באופן אוטומטי את כמות החמצן בהתאם לערכים הנמדדים. יפה לראות כי בניסוי זה המערכת התעלתה על היכולת האנושית לעשות זאת בפגים קטנים מאד. ממחקרים קודמים אנו יודעים כי זמן התגובה האנושי אינו טוב מספיק ע”מ לשמור את ערכי ריוויון החמצן בטווח היעד הרצוי. לאחר שיפור טכנולוגי נוסף, כולי תקווה כי מערכות אלה יסופקו בכל מכשיר הנשמה שנשתמש בו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!