האם דיאטה ים-תיכונית עשויה להפחית את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית? (Arthritis Res Ther)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy עולה כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לוותה בסיכון נמוך יותר לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthtirit). עם זאת, הקשר הנ”ל תועד רק בגברים ורק במקרים של דלקת מפרקים שגרונית עם עדות לנוגדנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיאטה ים תיכונית נקשרה עם שיעורי תמותה נמוכים יותר וסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם ומחלות ממאירות. למרות שמרכיביה נבחנו במספר מחקרים, רק מחקר אחד בחן באופן ספציפי את הקשר בין דיאטה ים תיכונית ובין דלקת מפרקים שגרונית, ולא זיהה קשר בין אלו.

כעת אספו החוקרים נתונים אודות 1,721 משתתפים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (קבוצת מקרים) ו-3,667 ביקורות, תואמות בגיל, מגדר ואזור מגורים, ממדגם EIRA (Epidemiological Investigation of RA) השבדי, מחקר מקרה-ביקורת, מבוסס-אוכלוסיה. מדד דיאטה ים-תיכונית נע בין 0-9 נקודות וחושב על-בסיס שאלון תזונה שכלל 124 שאלות.

במדגם EIRA (גיל חציוני של המשתתפים עמד על 53 שנים), 24.1% מהחולים ו-28.2% מהביקורות הקפידו על דיאטה ים תיכונית עם היענות גבוהה (מדד של 6-9 נקודות). לאחר תקנון למדד מסת הגוף, רמת השכלה, פעילות גופנית, תוספי תזונה, צריכה אנרגטית ועישון, החוקרים מצאו כי היענות גבוהה יותר הפחיתה את הסיכויים להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית בהיקף של 21%, בהשוואה להיענות נמוכה (מדד של 0-2 נקודות).

יחס הסיכויים היה אף נמוך יותר בקרב גברים (יחס סיכויים של 0.49), אך לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בקרב נשים.

החוקרים זיהו קשר בין מדד גבוה של דיאטה ים תיכונית ובין סיכון נמוך לדלקת מפרקים שגרונית בחולים עם עדות לנוגדני RF (Rheumatoid Factor) (יחס סיכויים של 0.69), אך לא באלו שנמצאו שליליים לנוגדנים אלו. ממצא דומה תועד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ונוכחות נוגדני ACPA (Anti-Citrullinated Peptides), אך לא בחולים ללא עדות לנוגדנים אלו.

Arthritis Res Ther. 2018;20(175)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן