הקפדה על פעילות גופנית נרחבת ולא הגבלה קלורית הינה מרכיב מרכזי במניעת עליה חוזרת במשקל הגוף לאחר ירידה מוקדם יותר במשקל, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת קטן, שפורסמו במהדורת חודש מרץ של כתב העת Obesity.
מדגם המחקר כלל משתתפים אשר הצליחו לשמור על ירידה במשקל הגוף (25 משתתפים, מדד מסת גוף של 24.1 ק”ג למטר בריבוע; אשר הצליחו לשמור על ירידה של לפחות 13.6 ק”ג במשקל הגוף למשך לפחות שנה אחת), ביקורות במשקל תקין (27 משתתפים, מדד מסת גוף של 23.0 ק”ג למטר בריבוע; דומה למדד מסת הגוף הנוכחי של אלו שהצליחו לשמור על הירידה במשקל) וביקורות במשקל עודף או בטווח השמנת-יתר (28 משתתפים, מדד מסת גוף של 34 ק”ג למטר בריבוע; דומה למדד מסת הגוף לפני הירידה במשקל באלו שהצליחו לשמור על הירידה במשקל הגוף).
החוקרים השוו את ההוצאה האנרגטית עקב פעילות גופנית וההוצאה האנרגטית היומית הכוללת בין משתתפים בקבוצת השונות.
מהנתונים עלה כי ההוצאה האנרגטית משנית לפעילות גופנית בקרב אלו שהצליחו לשמור על הירידה במשקל הגוף (812 קילו-קלוריות/יום) הייתה גבוהה יותר משמעותית, בהשוואה לזו שתועדה בקבוצת הביקורות במשקל תקין (621 קילו-קלוריות/יום, p<0.01) וביקורות עם מדד מסת גוף בטווח עודף-משקל או השמנת יתר (637 קילו-קלוריות/יום, p=0.02).
כתוצאה מכך, ההוצאה האנרגטית היומית הכוללת בקרב אלו שהצליחו לשמור על הירידה במשקל (2,495 קילו-קלוריות/יום) הייתה גדולה יותר, בהשוואה לביקורות במשקל תקין (2,195 קילו-קלוריות/יום, P=0.01), אך לא שונה משמעותית מזו שתועדה בביקורות עם עודף-משקל או השמנת-יתר (2,573 קילו-קלוריות/יום).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מטופלים היורדים במשקל ומצליחים לשמור על הירידה במשקל מתבססים על דרגה גבוהה של הוצאה אנרגטית דרך פעילות גופנית לשמירה על מאזן האנרגיה ולמנוע עליה חוזרת במשקל הגוף.
Obesity. 2019;27:496-504, 361
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!