מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-Society of American Gastrointestinal and Endoscopic Surgeons עולה כי ניתוח בריאטרי מלווה בשיעורים נמוכים יותר משמעותית של רה-וסקולריזציה כלילית והיארעות אירועים כליליים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים שמנים שיעורים גבוהים יותר של מחלת עורקים כלילית ותמותה על-רקע מחלה כלילית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בארצות הברית.
במסגרת המחקר התאימו החוקרים בין 3,242 חולים שלא נותחו ובין מטופלים לאחר ניתוח בריאטרי. בתחילת המחקר לא היו הבדלים בגורמי סיכון דוגמת גיל, מין, גורם משלם עיקרי, התערבות כלילית קודמת ותחלואה על-רקע השמנה. בקבוצת המטופלים לאחר ניתוח בריאטרי תועד מדד מסת גוף גבוה יותר, בהשוואה לאלו שלא נותחו (48.0 לעומת 47.7).
המשתתפים השלימו הערכות לאורך חציון מעקב של 7.2 שנים. כל המשתתפים השלימו ניתוח בריאטרי במהלך תקופה של כעשרים שנים במרכז אחד.
בקרב משתתפים לאחר ניתוח בריאטרי תועדו שיעורים נמוכים יותר משמעותית של ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (0.6% לעומת 2.3%), התערבות כלילית מילעורית (0.4% לעומת 7.8%), צנתור כלילי (1.9% לעומת 8.8%) ואוטם שריר הלב (1.8% לעומת 10%), בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של ניתוח בריאטרי.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי בחולים ללא סוכרת, ניתוח בריאטרי לווה בסיכון נמוך יותר לניתוח מעקפים (1.5% באלו ללא היסטוריה של ניתוח בריאטרי מול 0.4% באלו לאחר ניתוח בריאטרי, סיכון יחסי של 0.29, p=0.0002), התערבות כלילית מילעורית (5.2% לעומת 0.3%, סיכון יחסי של 0.05, p<0.0001), צנתור כלילי (6.8% לעומת 1.5%, סיכון יחסי של 0.22, p<0.0001) ואוטם לבבי (7.6% לעומת 1.7%, סיכון יחסי של 0.22, p<0.0001).
בחולים עם סוכרת תועדו גם כן הבדלים בתוצאים הלבביים, כאשר ניתוח בריאטרי לווה בסיכון מוגבר לניתוח מעקפים (4.6% לעומת 0.9%, סיכון יחסי של 0.20, p<0.0001), התערבות כלילית מילעורית (14.6% לעומת 0.8%, סיכון יחסי של 0.05, p<0.0001), צנתור כלילי (14.4% לעומת 2.8%, סיכון יחסי של 0.20, p<0.0001) ואוטם שריר הלב (16.3% לעומת 2.0%, סיכון יחסי של 0.12, p<0.001).
מתוך כנס ה- Society of American Gastrointestinal and Endoscopic Surgeons
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!