האם שוקולד מריר מספק הגנה מפני דיכאון? (Depress Anxiety)

צריכת שוקולד מריר עשויה להשפיע לטובה על מצב הרוח ולהקל על תסמיני דיכאון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Depression and Anxiety.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין צריכת שוקולד ובין תסמיני דיכאון במדגם גדול של מבוגרים בארצות הברית. החוקרים התבססו על נתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) לשנים 2007-08 ו-2013-14 ואספו את נתוני צריכת שוקולד מריר בשתי תקופות בנות 24 שעות. תסמיני דיכאון נקבעו על-בסיס שאלון PHQ-9 (Patient Health Questionnaire), כאשר מדד של 10 נקודות ומעלה הצביע על תסמינים בעלי חשיבות קלינית.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין צריכת שוקולד ו(שוקולד מריר או שוקולד לא-מריר), כמו גם היקף צריכת שוקולד ובין תסמיני דיכאון בעלי חשיבות קלינית. מדגם המחקר לא כלל חולי סוכרת והחוקרים השלימו תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, אורחות חיים ומשתנים תזונתיים.

מהנתונים עולה כי 11.1% מהמשתתפים דיווחו על צריכת שוקולד, כאשר 1.4% דיווחו על צריכת שוקולד מריר.

למרות שצריכת שוקולד לא-מריר לא נקשרה בקשר מובהק עם תסמיני דיכאון בעלי חשיבות קלינית, החוקרים זיהו ירידה משמעותית של 70% בסיכוי לתסמיני דיכאון בעלי חשיבות קלינית (יחס סיכויים של 0.30, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.72) באלו שדיווחו על צריכת שוקולד מריר.

מניתוח הנתונים לפי היקף צריכת שוקולד עלה כי בקרב משתתפים עם הצריכה הרבה ביותר של שוקולד (104-454 גרם/יום) נרשמה ירידה של 57% בסיכוי לתסמיני דיכאון, השוואה לאלו שדיווחו כי לא נהגו לאכול שוקולד (יחס סיכויים של 0.43, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.96) לאחר תקנון לצריכת שוקולד מריר.

ממצאי המחקר מספקים הוכחה לכך שצריכת שוקולד, בפרט שוקולד מריר, עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת לתסמיני דיכאון בעלי חשיבות קלינית. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את ההשפעות של צריכה ארוכת-טווח של שוקולד.

Depress Anxiety. Published online July 29, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן