טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר את השימוש במכשירי CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים הסובלים מאינסומניה ודום נשימה חסימתי בשינה, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר חדש, שפורסמו בכתב העת Sleep.
במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה ואינסומניה לארבעה שבועות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי פרטני או קבוצתי במהלך ששת השבועות הראשונים של המחקר, או לתקופת המתנה בת שישה שבועות, טרם התחילו טיפול ב-CPAP.
שמונה משתתפים בקבוצת הביקורת מיד התנגדו לשימוש במכשיר CPAP, זאת בהשוואה לחולה אחד בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (11% לעומת 1.4%, p=0.034).
חולים בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי השתמשו במכשיר CPAP במשך 265.2 דקות בלילה, בממוצע, זאת בהשוואה ל-204.5 דקות שימוש במכשיר בקבוצת הביקורת (p=0.023). העליה במשך השימוש נבעה כמעט אך ורק מהמספרים הקטן יותר של חולים שדחו מיידית את השימוש במכשיר CPAP בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי תועד שיפור גדול יותר מתחילת המחקר ועד לאחר שישה שבועות בחביון תחילת שינה, יקיצה לאחר התחלת שינה ויעילות השינה.
לאחר שישה חודשים, 53.2% מהחולים בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי השיגו הפוגה של אינסומניה, זאת בהשוואה ל-31.7% מהחולים בקבוצת הביקורת (p=0.02). עם זאת, בקרב חולים בשתי הקבוצות תועד שיפור דומה במדדי מעבדת שינה או יעילות שינה לפי יומני שינה ומדדים אחרים להערכת איכות השינה לאחר שישה חודשים. ישנוניות במהלך היום, עייפות, דיכאון, חרדה ודחק היו גם כן דומים בשתי הקבוצות לאחר שישה חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להשלים הערכה של חולים עם דום נשימה בשינה לנוכחות אינסומניה. במידה וישנה עדות לאינסומניה, מומלץ לשקול טיפול קוגניטיבי והתנהגותי לשיפור חומרת הפרעת השינה ולהגביר את השימוש במכשיר CPAP.
Sleep 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!