במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת-יתר, ניתוח מטבולי, בהשוואה לטיפול לא-ניתוחי, מלווה בסיכון מופחת משמעותית להיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין ניתוח מטבולי ובין היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת-יתר. מבין 287,438 חולים עם סוכרת בקליבלנד, 2,287 חולים השלימו ניתוח מטבולי. המחקר העוקבה הרטרוספקטיבי הנוכחי, החוקרים התאימו לחולים אלו חמישה חולי סוכרת עם השמנה, אשר טופלו שמרנית, כך שקבוצת הביקורת כללה 11,435 משתתפים.
התוצא העיקרי היה היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אשר כללו תמותה מכל-סיבה, אירוע כלילי, אירועים צרברווסקולאריים, אי-ספיקת לב, נוירופתיה ופרפור פרוזדורים. תוצאי סיום משניים כללו אחד משלושה סיבוכים קרדיווסקולאריים (אוטם לבבי, אירוע מוחי איסכמי ותמותה) ואת ששת המרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי.
מדגם המחקר כלל 13,722 משתתפים, עם פיזור שווה של נשים (65.5% בקבוצת הניתוח לעומת 64.2% בקבוצת הטיפול השמרני), גיל חציוני (52.5 לעומת 54.8 שנים, בהתאמה), מדד מסת גוף (45.1 לעומת 42.6 ק”ג למטר בריבוע) והמוגלובין מסוכרר (7.1% בשתי הקבוצות). חציון משך המעקב עמד על 3.9 שנים.
בתום תקופת המחקר, התוצא העיקרי תועד ב-385 חולים בקבוצת ההתערבות הניתוחית וב-3,243 ביקורות (היארעות מצטברת לאחר שמונה שנים של 30.8% בחולים לאחר ניתוח, לעומת 47.7% בקבוצת טיפול שמרני, p<0.001; יחס סיכון מתוקן של 0.61).
כל שבעת התוצאים המשניים הדגימו הבדלים מובהקים סטטיסטית לטובת ניתוח מטבולי, כולל תמותה. שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 10% בקבוצת החולים לאחר ניתוח מטבולי (112 חולים), לעומת 17.8% בקבוצת הביקורת (1,111 חולים), עם יחס סיכון מתוקן של 0.59 (רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.72).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים לאישור ממצאי המחקר הנוכחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!