עדויות חדשות הובילו לחששות נוספים אודות שילוב מורפין עם קלופידוגרל בחולים הפונים לחדר מיון בתמונה של תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים החוקרים כי שילוב קלופידוגרל עם מורפין לווה בשיעורים גבוהים יותר של אירועים איסכמיים בחולים אלו.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מורפין ואירועים איסכמיים ב-5,438 חולים שטופלו קודם לכן בקלופידוגרל ופנו בתמונה של תסמונת כלילית חדה עם עליות מקטע ST במחקר EARLY ACS (Early Glycoprotein IIb/IIIa Inhibition in Patients With Non-ST Segment Elevation Acute Coronary Syndrome). בנוסף, 3,462 חולים שלא טופלו בקלופידוגרל שימשו כביקורות.
התוצאים העיקריים כללו תוצא משולב של תמותה, אוטם לבבי, הישנות איסכמיה, או טיפול בתרומבוס לאחר 96 שעות. עוד נבחן השילוב של תמותה או אוטם לבבי לאחר 30 ימים.
בחולים שטופלו בקלופידוגרל, שימוש במורפין לווה בשיעור גבוה יותר של תוצא הסיום המשולב לאחר 96 שעות (יחס סיכויים של 1.40, p=0.026). החוקרים זיהו מגמה של שיעורים גבוהים יותר של תמותה או אוטם לבבי לאחר 30 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 1.29, p=0.072), משנית לאירועים שאירעו במהלך 48 השעות הראשונות (יחס סיכון מתוקן של 1.54, p=0.021). בחולים שלא טופלו בקלופידוגרל לא זוהה קשר בין טיפול במורפין ובין תוצא הסיום המשולב לאחר 96 שעות ולא זוהה קשר עם תמותה או אוטם לבבי לאחר 30 ימים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן מורפין לחולים שקיבלו טיפול קודם בקלופידוגרל, טיפול במורפין לווה בשיעורים גבוהים יותר של אירועים איסכמיים בחולים עם תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST.
J Am Coll Cardiol. 2020; January 28
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!