מנתונים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology עולה כי שומן גוף בסמוך לגידולי כליה עשוי להיות חיוני ליעילות טיפול והישרדות חולים עם סרטן כליות (Renal Cell Carcinoma). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם השמנת-יתר, שומן סביב הכליה הוא צפוף ודלקתי יותר, מאפיינים העשויים לעורר תגובה חיסונית. ממצאים אלו מספקים את הבסיס ומסייעים בהבנת פרדוקס ההשמנה במקרים של סרטן כליות, כאשר באלו עם עודף-משקל קיים סיכון גבוה יותר למחלה, אך תוצאות טובות יותר, בהשוואה לאלו במשקל תקין.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון הבדלים בשעתוק בגידול הראשוני וברקמת השומן הסמוכה לגידול בין חולים שמנים ואלו בעלי משקל תקין. הם השלימו מחקר עוקבה להערכת נתונים מחמישה מחקרים של חולים עם RCC Clear-Cell בגילאי 18 שנים ומעלה. החוקרים בחנו את ההישרדות הכוללת באלו עם מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה ובאלו עם משקל תקין. עוד נבחנו הבדלים בשעתוק בגידול הראשוני בין חולים שמנים ואלו בעלי משקל תקין. החוקרים בחנו הבדלים בביטוי גנים ברקמת השומן הסמוכה לגידול וברקמת הגידול וערכו השוואה בין חולים שמנים ואלו בעלי משקל תקין.
החוקרים כללו במחקר 256 חולים ממחקר COMPARZ עם מדדי מסת גוף ונתוני מערכי דנ”א זמינים, כמו גם 93 חולים ממחקר TCGA, 129 חולים ממחקר MSK.
במדגם TCGA, ההישרדות הכוללת הייתה ארוכה יותר בחולים שמנים, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין, לאחר תקנון לשלב או דרגת הגידול (יחס סיכון מתוקן של 0.41, רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.75) ובמחקר COMPARZ, לאחר תקנון למדד סיכון IMDC (International Metastatic RCC Database) (יחס סיכון מתוקן של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.96).
במדגם MSK, הקשר ההפוך בין מדד מסת הגוף ובין התמותה (יחס סיכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.95) לא היה מובהק סטטיסטית לאחר תקנון למדד סיכון IMDC (יחס סיכון מתוקן של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.40-1.30).
גידולים בחולים שמנים הדגימו מדדים אנגיוגנים גבוהים יותר בניתוחים הגנטיים, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין, אך לא תועדו הבדלים בדרגת הסננת תאי חיסון לפי מדד מסת הגוף.
החוקרים זיהו עליה בתהליכי דלקת ברקמת השומן סביב הגידול הכלייתי בחולים שמנים, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין, בעיקר באזור השומן באזור הסמוך ביותר לגידול.
לסיכום, האינטראקציה המורכבת בין גידולי RCC Clear Cell ובין המיקרו-סביבה של השומן הסמוך לגידול עשויה להיות בעלת חשיבות קלינית ויש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!