במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים מקנדה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות ניתוחית בדמות מיקרו-דיסקטומי הובילה להקלה גדולה יותר בכאב, בהשוואה לטיפול שמרני, בחולים עם כאב סכיאטי כרוני משנית לפריצת דיסק מותני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות אודות הטיפול הטוב ביותר במקרים של סכיאטיקה כרונית משנית לפריצת דיסק מותני. הם השלימו מחקר אקראי שכלל חולים עם סכיאטיקה במשך 4-12 חודשים ופריצת דיסק בגובה L4-L5 או L5-S1, אשר חולקו ביחס 1:1 למיקרו-דיסקטומי או שישה חודשי טיפול לא-ניתוחי וניתוח במקרה הצורך. התערבות ניתוחית בוצעה בידי מנתחי עמוד-שדרה אשר התבססו על טכניקות מיקרו-דיסקטומי קונבנציונאליות.
התוצא העיקרי היה עצימות הכאב ברגל לפי סולם VAS (Visual Analog Scale) שישה חודשים לאחר הגיוס למחקר. תוצאים משניים כללו את מדדי ODI (Oswestry Disability Index), כאבי גב ורגל ומדדי איכות חיים לאחר 6 שבועות, 3 חודשים, 6 חודשים ושנה אחת.
מדגם המחקר כלל 128 משתתפים, כאשר 64 נכללו בקבוצת הביקורת ו-64 נכללו בקבוצת ההתערבות. בקרב אלו בקבוצת ההתערבות הניתוחית, חציון הזמן מההקצאה האקראית עד לניתוח עמד על 3.1 שבועות; מבין 64 החולים בקבוצת הטיפול השמרני, 22 חולים (34%) חצו לקבוצת התערבות ניתוחית לאחר חציון של 11 חודשים מהגיוס למחקר.
בתחילת המחקר, המדד הממוצע של עוצמת הכאב ברגל עמד על 7.7 נקודות בקבוצת ההתערבות הניתוחית ועל 8.0 בקבוצת הביקורת.
התוצא העיקרי של מדד עוצמת הכאב ברגל לאחר שישה חודשים עמד על 2.8 נקודות בקבוצת ההתערבות ועל 5.2 נקודות בקבוצת הטיפול השמרני (הבדל ממוצע מתוקן של 2.4 נקודות, p<0.001). התוצאים המשניים, כולל Oswestry Disability Index וכאב לאחר 12 חודשים, הדגימו מגמה דומה לזו של התוצא העיקרי.
אירועים חריגים על-רקע הניתוח תועדו בתשעה חולים, כאשר חולה אחד נדרש לניתוח חוזר בשל הישנות פריצת דיסק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם כאב סכיאטי הנמשך למעלה מארבעה חודשים ונובע מפריצת דיסק מותני, ניתוח מיקרו-דיסקטומי נמצא עדיף על טיפול לא-ניתוחי להקלה על כאב לאחר שישה חודשים.
N Engl J Med 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!