הצהרת קונצנזוס בנושא מניעה וטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי על-רקע COVID-19 (מתוך Thrombosis and Haemostasis)


בעידן הנוכחי של מגפת COVID-19, קרוב לאחד מכל חמישה חולים עם הזיהום הנגיפי צפוי להפרעות חמורות בתפקודי קרישה, העשויות להופיע כמעט בכלל החולים שפיתחו תמונה חמורה של COVID-19. תרומבואמבוליזם ורידי עשוי להיות גורם לחלק ממקרי המוות הלא-מוסברים, אך עדיין קיימים אתגרים רבים בניהול מקרים אלו בצל המורכבות לאור הצורך בטיפול אנטי-תרומבוטי מצד אחד והפרעות קרישה מנגד. פאנל מומחים מסין ואירופה פיתח הצהרת קונצנזוס המבוססת על עדויות ועל דעות מומחים ומתמקד במניעה וטיפול במצבי תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע COVID-19.

להלן עיקרי ההמלצות:

1.      הערכת הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי והערכת הסיכון לדימום בחולים עם COVID-19

                                                               i.      כל החולים עם מחלה חמורה או קריטית על-רקע COVID-19 מצויים בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי, לכן ישנה המלצה חזקה למניעת תרומבואמבוליזם ורידי, בהעדר התוויות-נגד.

                                                             ii.      בחולים עם מחלה קלה או מתונה על-רקע COVID-19, מומלץ לקבוע את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי באמצעות מדד PADUA או IMPROVE בחולים במחלקות פנימיות ומדד CAPRINI RAM בחולים כירורגיים, עם מניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים בסיכון גבוה ובינוני, בהעדר התוויות-נגד.

                                                            iii.      בחולים אמבולטוריים עם COVID-19 בדרגה קלה או בינונית המצויים בבידוד, מומלץ גם לקבוע את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי באמצעות מודל RAM על-פי ניתוח זהיר של הפרופיל הקליני וההיסטוריה הרפואית.

                                                           iv.      יש להשלים הערכת דינאמית וחוזרת של הסיכון לתרומבואמבוליזם ו/או הסיכון לדימום, כולל מחלות רקע, ניטור מעבדתי, תרופות נלוות ופרוצדורות פולשניות במטרה להתאים את גישת הטיפול המונע.

2.      מניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה או קריטית

                                                               i.      בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה או קריטית עם התווית-נגד זמנית לטיפול תרופתי למניעת תרומבואמבוליזם בשל סיכון גבוה לדימום, או עם דימום פעיל, מומלץ שימוש ב-IPC (Intermittent Pneumatic Compression) למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.

                                                             ii.      טיפול תרופתי מונע עם LMWH (Low Molecular Weight Heparin) מומלץ כטיפול קו-ראשון בחולים בסיכון נמוך או בינוני לדימום וללא התוויות-נגד לתרופות אנטי-תרומבוטיות. בחולים עם ליקוי כלייתי חמור (פינוי קריאטינין מתחת ל-30 מ”ל/דקה), מומלץ שימוש ב-UFH (Unfractionated Heparin).

                                                            iii.      במקרים של תרומבוציטופניה עם חשד ל-Heparin Induced Thrombocytopenia, מומלץ שימוש בנוגדי-קרישה שאינם הפרין, דוגמת Danaparoid, Argatroban, או Bivalirudin על-פני Fondaparinux או Rivaroxaban.

3.      מניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם COVID-19 בדרגה קלה ובינונית

                                                               i.      חולים עם מחלה קלה או בינוני המבודדים לצורך קבלת טיפול רפואי, בעיקר בנוכחות חום ו/או שלשול וחוסר תאבון, צריכים להקפיד על החזר נוזלים ללא דיחוי.

                                                             ii.      חולים עם COVID-19 בדרגה קלה ובינונית המצויים בסיכון גבוה או בינוני לתרומבואמבוליזם ורידי (על-פי מדדי PADUA או IMRPOVE RAM), טיפול תרופתי מונע יינתן ו-LMWH מומלץ כטיפול קו-ראשון, בהעדר התוויות-נגד.

                                                            iii.      בחולים עם מחלה קלה ובינונית הנדרשים להתערבות ניתוחית או פונים בעקבות חבלה ומצויים בסיכון גבוה או בינוני לתרומבואמבוליזם ורידי (מדד CAPRINI RAM), מומלץ טיפול תרופתי מניעתי ו-LMWH מומלץ כטיפול קו-ראשון, בהעדר התוויות-נגד.

                                                           iv.      בחולים עם COVID-19 בדרגה קלה ובינונית המצויים בסיכון פרסיסטנטי לתרומבואמבוליזם ורידי בעת השחרור, יש לשקול טיפול מונע ממושך למניעת תרומבואמבוליזם לאחר שחרור החולה מאשפוז, עם עדיפות למתן LMWH על-פני נוגדי-קרישה פומיים ישירים, תוך נקיטת משנה זהירות מפני אינטראקציות בין-תרופתיות אפשריות ו/או מחלות רקע נפוצות.

                                                             v.      בחולים עם חשד ל-COVID-19 בדרגה קלה ובינונית יש להימנע מהתנהגות יושבנית והתייבשות ויש לעודד הקפדה על פעילות וניידות קבוע, לצד שתיית מים בכמות הולמת בזמן הבידוד בביתם.

Thrombosis and Haemostasis, Published Online 2020-04-21

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שניתוח בריאטרי מלווה בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי בחודש הראשון לאחר-ניתוח, הסיכון פוחת משמעותית עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח בריאטרי מלווה בעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בטווח הקצר, כולל תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים, אך לא ידוע אם […]

  • האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    מתוצאות  מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […]

  • חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמיני דיכאון לאחר-לידה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. במטרה לקבוע אם קיים קשר בין חיסון כנגד קורונה בזמן היריון ובין דיכאון לאחר-לידה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 627 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.8 שנים) ממאגר […]

  • דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    פקקת ורידים, היא שם כולל לקבוצת מחלות, בהן פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE), המשפיעה על כ-900,000 אנשים מדי שנה בארצות הברית, אחד עד שניים לכל 1,000 איש. כ-30% מהחולים עם פקקת ורידים חווים הישנות בתוך 10 שנים מהאירוע, והסיכון להישנות פקקת ורידים גבוה במיוחד במהלך 6 עד 12 החודשים שלאחר האירוע. בהשוואה לפקקת […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    במהלך טיפול כנגד COVID-19 ייתכן ויהיה מקום להשהיית טיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית, אך צעד זה אינו מוביל לעליה בהתלקחויות הזיהום הנגיפי, כאשר חיסון קודם כנגד COVID-19 מסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים עקב הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת מעי דלקתית תחת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה