כאשר חולים עם פרפור פרוזדורים מאובחנים עם תסמונת כלילית חדה או מופנים להתערבות כלילית מילעורית, חלון ההזדמנויות שלהם לתועלת של טיפול אנטי-תרומבוטי משולש אורך כ-30 ימים, לכל היותר, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר AUGUSTUS.
במחקר AUGUSTUS נכללו 4,614 חולים עם פרפור פרוזדורים ואבחנה לאחרונה של תסמונת כלילית חדה או התערבות כלילית מילעורית באחד מבין 492 אתרים ב-33 מדינות בשנים 2015-2018. כל החולים קיבלו טיפול נוגד-טסיות מעכב P2Y12, כאשר הרוב הגדול טופל ב-Clopidogrel. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban או אנטגוניסט לוויטמין K ולאספירין או פלסבו.
החוקרים מדווחים כי במהלך 30 הימים הראשונים לטיפול, בקרב מטופלים באספירין תועדה עליה של 1.0% באירועי דמם חמורים, בהשוואה לפלסבו, ועליה של 3.4% באירועי דמם, לצד ירידה של 0.9% בשיעור אירועים איסכמיים חמורים, אך ללא הבדלים בין הקבוצות בהגדרה הרחבה של אירועים איסכמיים. לאחר 31-180 ימים, תוספת אספירין לא הובילה כמעט לירידה באירועים איסכמיים חמורים, מתונים, או כלל האירועים האיסכמיים אך תוספת אספירין עדיין הובילה לעליה בשיעור אירועי דמם בכל שלוש הקטגוריות.
החוקרים מסבירים כי הם זיהו חלון הזדמנויות בו הסיכון לאיסכמיה היה גדול יותר מהסיכון לדימום וכן מדגישים כי במחקר לא יכלו לבחון את התוצאות בחולים שלא קיבלו מעולם אספירין. המשתתפים במחקר קיבלו טיפול באספירין מספר ימים טרם ההקצאה האקראית, עם חציון של 6 ימים ממועד אבחנת תסמונת כלילית חדה או התערבות כלילית מילעורית ועד ההקצאה האקראית .
ממצאי המחקר מעידים כי בעוד שב-30 הימים הראשונים הייתה תועלת לתוספת אספירין באוכלוסיה זו, מעבר ל-30 ימים ועד 180 ימים לאחר התערבות כלילית מילעורית או אבחנה של תסמונת כלילית חדה, הערך המוסף של אספירין להפחתת אירועים איסכמיים היה כמעט אפסי ולא ניתן לתמוך בטיפול זה לאור הסיכון לדימום עם הוספת תכשיר אנטי-תרומבוטי שלישי.
מתוך הכנס הווירטואלי מטעם ה-ACC/WCC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!