ברשת החברתית עלה בחודש האחרון חשש מפני סיכון אפשרי בנוגע לשימוש ב-Spironolactone (אלדקטון) לטיפול באקנה במהלך מגפת COVID-19, אך למעשה הטיפול הנ”ל וחסמי אנדרוגנים אחרים עשויים בעצם להגן מפני הנגיף, כך עולה מדו”ח חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology.
החוקרים מסבירים כי הנגיף נדרש לאנדרוגנים בכדי להדביק תאים ומשתמש באנזים תלוי אנדרוגנים בכדי להיצמד לקולטני ACE2. ללא צעד זה, הנגיף אינו יכול להיכנס לתאים. העדר האנדרוגנים עשוי לספק הסבר חלקי לסיבה בגינה שיעורי התמותה נמוכים מאוד בקרב ילדים עם COVID-19 ומדוע מקרי התמותה בגברים גבוהים יותר מאלו בנשים עם הזיהום הנגיפי.
ישנם חסמי אנדרוגנים רבים, אך Spironolactone טיפול מרכזי כנגד אקנה עשוי להיות הטוב ביותר למגיפה בשל התועלת הנלווית של התרופה על הלב והריאות.
המסר הנ”ל עומד בניגוד לפוסט באינסטגרם שפורסם בחודש מרץ ע”י רופאה עור מניו-יורק העובדת במרפאה פרטית בו עלו שאלות אודות הבטיחות של Spironolactone. ד”ר מרמור סקרה את הספרות ומצאה מחקר משנת 2005 שדיווח על מקרופאגים מ-10 חולי אי-ספיקת לב הדגימו פעילות ACE2 מוגברת וביטוי mRNA מוגבר לאחר שהחולים נטלו Spironolactone למשך חודש.
הפוסט של ד”ר מרמור התפשט ברשת החברתית ומהר מאוד הגיע גם למספר עיתונים. בעקבות הרעש התקשורתי, פרופ’ אדם פרידמן מאוניברסיטת וושינגטון התייחס לנושא Spironolactone במהלך וובינר הדרכתי.
פרופ’ פרידמן הסביר כי לא ניתן לקבוע דבר אודות COVID-19 על-בסיס מחקר משנת 2005. מדובר היה במחקר קטן מחולי אי-ספיקת לב בו רק נבחן ביטוי ACE2 על מקרופאגים, לא על תאים מדרכי הנשימה או מהלב, שהם האתרים הרלבנטיים לחדירת הנגיף וגרימת נזק. למעשה, מחקרים אלו מעידים כי Spironolactone הפחית ACE בתאים מזנגיאלים בכליות. עוד מציין פרופ’ פרידמן כי נעשה שימוש ב-Spironolactone ללא עדות לסיכון משנית לזיהום משנות החמישים של המאה הקודמת.
כיום ישנו לפחות מחקר אחד בדרך להערכת התועלת של Spironolactone: חוקרים מטורקיה בוחנים את הטיפול התרופתי במינון 100 מ”ג, פעמיים ביום, למשך חמישה ימים, בקרב חולים מאושפזים עם מצוקה נשימתית חדה. המחקר יבחן את השפעות Spironolactone על החמצון.
במאמר שפורסם בכתב העת הבהירו הכותבים אין הוכחות כי Spironolactone מוביל לעליה בשיעורי התמותה. הם הוסיפו כי הם משתמשים בטיפול זה כיום יותר בחולים עם אקנה סימן לפעילות-יתר אנדרוגנית מתוך אמונה כי הטיפול יגן מפני COVID-19.
המומחים מציינים כי תצפיות מספרד תמכו בחשיבות האנדרוגנים, כאשר תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של התקרחות זכרית בקרב חולים מאושפזים.
על-בסיס ההיגיון המדעי בשילוב עם הנתונים המוקדמים בנושא, הכותבים מאמינים כי יש להמשיך ולבחון את הקשר האפשרי בין אנדרוגנים ובין חומרת מחלת COVID-19.
Journal of the American Academy of Dermatology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!