שימוש בהתקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) תת-עוריים משופרים הוביל לשיעורים הנמוכים ביותר של מכות חשמל לא-הולמות שתועדו אי-פעם במחקר להערכת התקני ICD, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-Heart Rhythm Society.
התקן ICD תת-עורי קיבל לראשונה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בארצות הברית בשנת 2012, אך למרות שאין צורך בשימוש בליד דרך הוריד והסיכוי לסיבוכים משנית לכך פוחת משמעותית, עד כה לא נערך שימוש נרחב בהתקנים אלו בארצות הברית. לפי ההערכות, כ-4% מהחולים בארצות הברית בהם הושתל ICD קיבלו התקן תת-עורי.
במחקר UNTOUCHED נכללו 1,116 חולים (גיל ממוצע של 56 שנים, כרבע היו נשים) מ-110 אתרים, אשר נדרשו להתקן ICD כחלק ממניעה ראשונית של מוות לבבי פתאומי, מקטע פליטה של חדר שמאל של 35% ומטה, העדר צורך בקיצוב ומעבר מוצלח של מבחן סקירה להתאמת התקן ICD תת-עורי.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעור החולים ללא מכת חשמל לא-הולמת במהלך 18 חודשי מעקב, אשר הושלם אחר 95.9% מהחולים וענה על היעד שהוגדר מראש שעמד על 91.6% מהחולים.
לאחר שנה אחת, שיעור החולים שקיבלו לפחות מכת חשמל אחת לא-הולמת עמד על 3.1%, השיעור הנמוך ביותר עליו דווח עם התקני ICD תת-עוריים ושיעור נמוך יותר מהתקני ICD סטנדרטיים אחרים. יתרה מזאת, מדובר בשיעור השנתי הנמוך ביותר עליו דווח עד כה עם התקני ICD במחקר רב-מרכזי.
החוקרים מציינים כי השיעור הנמוך של מכות חשמל לא-הולמות לאחר 12 ו-18 חודשים נבע ככל הנראה גם ממערכת סינון ותכנות חדש של ההתקן.
מעבר לתוצא הראשוני ושיעור מכות חשמל לא-הולמות לאחר שנה אחת, מהתוצאות עלה עוד כי 90.6% מהחולים לא קיבלו מכת חשמל מכל-סיבה במהלך 18 חודשי מעקב, שיעור שעלה משמעותית על היעד שהוגדר מראש למדד זה ועמד על 85.8%. ההתקן התת-עורי היה גם מוצלח במתן מכת חשמל הולמת במידת הצורך, כאשר תועדו 64 מכות חשמל הולמות עם כישלון מכת חשמל אחת בלבד, מקרה בו החולה שב עצמונית לקצב סינוס.
במהלך תקופת המחקר תועדו 53 מקרי תמותה (5%), כולל שלושה מקרי תמותה על-רקע הפרעות קצב: מקרה אחד עקב אסיסטולה ו-2 מקרים עקב פעילות חשמלית ללא-דופק.
מנתונים עולה כי התקן ICD תת-עורי הינו יעיל ובטוח וכי יש לפחות לשקול שימוש בהתקנים אלו בחולים מתאימים.
מתוך כנס HRS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!