במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים לאחר ניתוח אלקטיבי ובסיכון בינוני או גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי, טיפול תרופתי בלבד למניעת קרישיות-יתר אינו-נחות בהשוואה למשלב טיפול תרופתי עם גרבי לחץ.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הערך המוסף של שימוש בגרבי לחץ בשילוב עם טיפול תרופתי למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים לאחר ניתוח אלקטיבי. המחקר הרב-מרכזי, אקראי-מבוקר, העדר-נחיתות כלל חולים משבעה בתי חולים בבריטניה. מדגם המחקר כלל 1,905 חולים מאושפזים לאחר ניתוח אלקטיבי, אשר היו בסיכון בינוני או גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-LMWH (Low Molecular Weight Heparin) בלבד או LMWH בשילוב עם גרבי לחץ. התוצא העיקרי היה עדות הדמייתית לפקקת ורידים עמוקים בגפה תחתונה עם/בלי תסמינים, או תסחיף ריאתי עם תסמינים, בתוך 90 ימים מההתערבות הניתוחית.
החוקרים מדווחים כי אירועי תרומבואמבוליזם ורידי תועדו ב-16 מבין 937 חולים (1.7%) בקבוצת הטיפול התרופתי בלבד, בהשוואה ל-13 מבין 921 חולים (1.4%) עם משלב LMWH וגרביי לחץ, כאשר ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (0.30%, רווח בר-סמך 95% של 0.65%- עד 1.26%). מאחר וההבדל בין הטיפולים לא ענה על הגדרת העדר נחיתות, החוקרים קבעו כי LMWH לבדו אינו-נחות בהשוואה לטיפול ב-LMWH עם גרביי לחץ.
ממצאי המחקר מעידים כי אין תועלת לשימוש בגרבי לחץ במרבית החולים לאחר ניתוח אלקטיבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!