למרות שאין הנחיות ברורות כיצד לנהל חולים עם מחלת כליות מתקדמת ואבחנה של COVID-19, על נפרולוגים לעקוב אחר התייצגות חריגה של המחלה בחולי דיאליזה ובחולים מושתלים ולדון באפשרות דיאליזה ביתית בחולים מתאימים, כך על-פי מאמר מערכת שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת CJASN.
המומחים מסבירים כי חשוב להבין כי מדובר באוכלוסיה בסיכון גבוה מאוד, רק בשל האופי של חולי דיאליזה או מושתלים, והטיפולים בהם, המציבים אותם בסיכון גבוה להדבקה ב-COVID-19 ולסיבוכים של המחלה הזיהומית עקב דיכוי חיסוני. הם מצטטים שני דיווחים שפורסמו לצד מאמר המערכת בכתב העת לבחינת המצב הרפואי והתוצאות בחולים עם COVID-19 לאחר השתלת כליה או תחת טיפולי דיאליזה.
במחקר אחד, חוקרים מסין ערכו השוואה בין 49 חולים מאושפזים עם COVID-19 ותחת טיפולי דיאליזה אל מול 52 חולים עם הזיהום הנגיפי וללא כשל כלייתי. מהנתונים עלה כי התסמינים הנפוצים ביותר של הנגיף בחולי דיאליזה כללו עייפות וחוסר תאבון, בעוד שחום, עייפות ושיעול יבש היו התסמינים הבולטים ביותר בקבוצת הביקורת. בנוסף, 14% מהחולים תחת טיפולי דיאליזה הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-4% מהביקורות. ממצאי המחקר הנ”ל אישרו את שסברו רבים חולים עם מחלת כליות מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלה חמורה על-רקע COVID-19.
במחקר השני בחנו חוקרים מניו-יורק את התוצאות ב-41 מושתלי כליה אמבולטוריים עם אבחנה מוכחת או חשד ל-COVID-19. בקבוצה זו התסמינים הנפוצים כללו חום, שיעול וקוצר נשימה, אך מרבית התסמינים חלפו ללא אשפוז, בעוד ש-32% מהחולים נדרשו לטיפול בבית חולים.
החוקרים הבהירו כי הממצאים מדגישים את העובדה כי פרוטוקול ניטור אמבולטורי מקיף עשוי לסייע בטיפול הולם ושיפור התוצאות במושתלי כליה עם COVID-19 הודות לזיהוי החולים בהם צפויה תועלת לטיפול באשפוז.
במאמר המערכת כתבו המומחים כי על נפרולוגים לדון עם החולים באפשרות החלפת טיפולי דיאליזה ממרכז דיאליזה לדיאליזה בבית כאמצעי להפחתת הסיכון של החולים הללו להידבק בנגיף הקורונה החדש.
CJASN. Published online July 7, 2020.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!